19 רשימות קצרות כתב אדם ברוך על עצמו בבית החולים במהלך השנים האחרונות לחייו, וכולן מתארות ומתעדות את שהותו שם. באחת מהן הגדיר את עצמו "אני אדם-מיטה". באחרת תהה אם הוא היה פעם אדם ברוך?
כל 19 הרשימות נכתבו בין השנים 2008-2005, ופורסמו בטורו השבועי 'שישי', בין ענייני היום. כולן נכתבו כשהוא יוצא ובא מבית החולים, כואב מאוד. מעין דוקו ספרותי, ולפעמים זהו סוג של שיר. אדם מביט בעצמו – בימיו האחרונים.
רינו צרור אסף את 19 פיסות הקיום האלה המתארות בבהירות, בחדות ובאירוניה שאפיינו את כתיבתו של ברוך, והפגיש אותם עם עשרים וארבעה יוצרים מובילים.
נלי אגסי, טלי אמיתי-טביב, צדוק בן-דוד, ציבי גבע, גיל ג'יבלי, אבי גנור, יאיר גרבוז, יעקב דורצ'ין, מיכל היימן, פני הס יסעור, לאורה לאור, אלכס ליבק, רותו מודן, מוטי מזרחי, אורלי מיברג, משה מירסקי, מיכל נאמן, מיכאל סגן כהן, רוני סומק, יהודה פורבוכאי, אברהם פסו, ישראל קבלה, אלדד רפאלי, מורן שוב.
כל אחד מהיוצרים בחר קטע טקסט מ-19 פיסות החיים, ויצר יצירה נוספת – ממשיכה או מקבילה או מתבוננת, בציור, בצילום, באיור ובאבן. העבודות נאצרו בתערוכה "אני אדם-מיטה", המאירה את הוויית בית החולים באור חדש ומבטאת באופן אחר, כואב ורך, נועז ואפילו מחויך שעות אחרונות של אדם.
פתיחה: 30 ביוני 2018, מוזיאון בית שורמן, עין חרוד, בשעה 12:00