ניצה סמוק, נחלת בנימין 5 ת"א, צילום: מיקלה ברסטו. מימין: שרונה עזריאלי בתכנון משה צור, צילום: משה צור
לקראת פסטיבל אדריכלות ישראלית FIA 2019 שיתקיים ב-4 ביוני 2019 בביתן 1 באקספו תל-אביב, הוכרזו שני הזוכים בפרס מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל: האדריכלית פרופ' ניצה סמוק והאדריכל משה צור.
פסטיבל אדריכלות ישראלית בחסות התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מתקיים זו הפעם השנייה. השנה תתמקד הוועידה בנושא החיים בעיר תחת הכותרת LIVING IN THE CITY ותארח מעל 75 דוברים מהארץ ומהעולם, בשני אולמות מקבילים שיכללו דיונים, הרצאות וראיונות בתחומי התכנון, האדריכלות ועיצוב הפנים.
במסגרת הפסטיבל יוענקו פרסי אות האדריכלות הישראלית בקטגוריות: מבנה מגורים – בנייה רוויה, מבנה מגורים – בנייה פרטית, מבנה ציבור, מבנה חינוך, תכנון ועיצוב עירוני, אדריכלות המחר, מבנה מסחרי (משרדים/תעסוקה/מלונאות), עיצוב פנים, ופרס מפעל חיים על מצוינות תכנונית שיוענק השנה לאדריכלים פרופ' ניצה סמוק ומשה צור.
למעלה מ-150 עבודות הוגשו לוועדות השיפוט השונות והזוכים בכל קטגוריה יוכרזו בטקס אות האדריכלות במסגרת הפסטיבל ב-4.6 בשעה 17:00.
הפרס על מפעל חיים למצוינות תכנונית, יוענק מתוך כוונה להציג את תרומת האדריכלות בבניין הארץ ובעיצוב התרבות הישראלית, ונבחר במנגנון זהה לשיפוט בפרס ישראל. חבר השופטים: פרופ' דן איתן, פרופ' שמאי אסיף, ד"ר הדס שדר. ואלה נימוקי ועדת השיפוט:
פרופ' ניצה סמוק
אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מוענק לאדריכלית פרופ' ניצה סמוק על תרומתה הייחודית לשימור ולשיח המשמר בישראל.
בין השנים 1990–2002 כיהנה ניצה סמוק כראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב יפו, מחלקה אותה הקימה עוד לפני שהשימור הפך להיות שגור בשיח הציבורי. כראש המחלקה היתה סמוק, כמעט לבדה, חלוצה של עידן חדש, הקושר בין אדריכלות לשימור ולמורשת. סמוק קידמה את תוכנית השימור של תל אביב יפו, שהייתה תוכנית השימור הראשונה בארץ. בזכותה הפכה תל אביב הצעירה והדינאמית, לחלוצת השימור האדריכלי בארץ, ובהקשר של שימור הסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס" בפי העם) – חלוצה בעולם כולו. הסגנון הבינלאומי, שנחשב אז בתל אביב חדש מדי ומתקלף מדי מכדי לשמרו, הפך, לא מעט בזכותה, לסמלה של העיר ולאחד ממנופי האיכות שלה. פעילותה הנמרצת והתקיפה, מבית לבית, ממרפסת למרפסת ומפרט לפרט, הניבה בשנת 2003 את הכרזת העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
סמוק לא הסתפקה במרוץ היומיומי העיקש לקידום השימור. היא הבינה את עומקו של השינוי התרבותי ואת הצורך בתיעודו ובהנחלתו. לצורך כך הוציאה שני ספרים מאירי עיניים המעגנים את השימור בקונטקסט האדריכלי והתרבותי הכולל: "בתים מן החול: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב 1931–1948" שיצא לאור בשנת 1994, ו"לגור על החולות: העיר הלבנה של תל אביב אתר מורשת עולמי" שיצא לאור בשנת 2004. שליחותה המקצועית הובילה אותה גם אל האקדמיה. שם הובילה את התכנית לתואר שני בשימור בטכניון והכשירה אדריכלים ואדריכליות שימור המפיצים את מורשתה החשובה ביישובים רבים ובתוכניות. כאדריכלית בנשמתה, ממשיכה ניצה סמוק לעסוק בתכנון אדריכלי של עשרות מבנים לשימור, הלכה למעשה.
בימים אלה של תנופת בנייה חסרת תקדים וביקורת קשה על איכותן של השכונות החדשות שאנחנו בונים ועל הדרך שבה אנו מחדשים את ערינו, ברורה עוד יותר תרומתה של ניצה להחדרת תכנים של איכות, זהות מקומית ומורשת לשיח ולעשייה התכנונית. בעשייתה העקבית וארוכת השנים, מייצגת סמוק את המבט החוזר והחקרני לעבר המורשת הבנויה ואת ההכרה בערכיה. לפי סמוק, חידוש וחדשנות אינם מבטלים את הקיים, אלא נבנים עליו ויונקים ממנו את ערכיו. לפי סמוק, לשירות הציבורי תפקיד מרכזי בהובלת שינויים ערכיים. לפי סמוק הדבקות באמת פנימית ובלתי מתפשרת מניבה הישגים.
על כל אלה מצאו חברי וועדת השיפוט את האדריכלית פרופ' ניצה סמוק ראויה לקבלת אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל לשנת 2019.
אדריכל משה צור
מזה ארבעה עשורים מעצבים הפרויקטים של אדריכל משה צור את הנוף העירוני-אדריכלי של ישראל. רבים מהפרויקטים שיצאו ממשרדו של משה צור הם פריצות דרך. הם מקרינים על כל מה שנעשה אחריהם ויוצרים עבורם את המסגרת, התקדים והעוגן. זאת, בבניית המגורים למגוון של אוכלוסיות, בבניה הציבורית וכמובן בבניה הפרטית-תאגידית, כולם כאחד. ולא סיימנו להעריך וללמוד את הפרויקט האחרון והנה קמה לנגד עינינו פריצת הדרך הבאה.
כמעט כל פרויקט של משה צור זוכה להד ציבורי, לפרס מקומי או בינלאומי ולחיקוי. אבל, אין מדובר במקבץ מקרי שיוצר אדריכל מבריק ומקצועי בלבד. מדובר במכלול בעל ערך מצטבר ובעל משמעות מקצועית ותרבותית ייחודית. המצוינות והחדשנות שמביא משה צור אל הנוף האדריכלי הישראלי הם יוצרי סטנדרט, הם צומחים מתוך המקום והזמן ונותנים מענה אמיתי לסביבה ולקונטקסט העירוני, הקמפוסי או הטבעי. בדופק החיים המהיר של הנוף האדריכלי הישראלי, משה צור הוא המטרונום שקובע את הקצב.
משה צור הוא מסטר אמיתי של צורה, טכנולוגיה וחומר, בהם הוא שולט ביד אמן ואינו מרפה עד לפרט האחרון. וצריך לומר את מה שאיננו מובן מאליו- היוצא מתחת ידיו- כולו טוב טעם. אצל משה צור, המושג ׳אסתטיקה׳, הנשחק לנגד איננו כי ׳על טעם וריח אין להתווכח׳, חוזר אל מרכז הבמה והוא שיח לגיטימי וראשי- מבחן של תרבות ושל איכות חיים. בכך תורם משה צור, דרך מכלול עבודותיו- מפעל חייו המקצועי, תרומה מכרעת למעמדם של הארכיטקטורה והאדריכלים בישראל.
למרות שהמכלול האדיר והבלתי נדלה של הפרויקטים שהקים וממשיך להקים ממש בימים אלה, הם תרומתו העיקרית, הקפיד משה להקים תלמידים וממשיכים מתוך משרדו וממשיך לחלוק את משנתו גם באקדמיה ובכל פורום אפשרי.
על כל אלה מצאו חברי וועדת השיפוט את אדריכל משה צור ראוי לקבלת אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל לשנת 2019.
לאתר הפסטיבל: https://www.fiafestival.co.il/
להרשמה: https://fia2019en.herokuapp.com/
