ביום חמישי, 19.1.2017, תיפתח בגלריה זימאק לאמנות עכשווית תערוכת היחיד של דנה זלצמן. אוצר: ירון הרמתי. זלצמן, 34, היא ציירת פיגורטיבית שהשכלתה האמנותית, כותבת ד"ר סמדר שפי, "אינה על דרך המלך של האמנות הישראלית". היא למדה בחוג לאמנות במכללת תל-חי וציור פיגורטיבי אצל אמיר ניר, השתלמה בנורבגיה אצל הצייר אוד נרדרום (Odd Nerdrum), המצייר בהשפעה של רמברנדט וקאראווג'ו, ולמדה ב-The Florence Academy of Art, בית ספר במסורת האקדמיות הצרפתיות של המאה ה-19, הפועל בפירנצה.
זלצמן, כותבת שפי, מפתחת את סגנונה על סמך היכרות עם תולדות האמנות וזרמים עכשוויים. "בציוריה אזורים שקופים, כמעט רפרוף מכחול על הקנווס באיכות ערפילית, לצד קונקרטיות פריכה של אובייקטים, שנדמה שניתן למשש אותם ולחוש קור מתכת או חספוס של עלה. היא חוקרת את המגבלות והכזבים של שיקוף מציאויות. יכולתה ליצור אשליית אובייקט מעוררת התפעלות, אך מטרת פעולתה אינה , 'להניף ראי אל מול הטבע' (שייקספיר). זלצמן יוצרת אזור דמדומים של מציאות וכמעט היעלמותה, כמו מפצירה בצופים בציורי המאזניים שלה ,לשקול את הפגיע, החולף, מול המתכת, להתמוגג מיופי ארצי, ולהשתהות לפני גזר הדין".
זלצמן, כך שפי, "מנציחה רסיסים של זמן, שברירים בהם המודעות לחולף מתחדדת כמעט לכדי חרדה. לפרטי פרטים היא מציירת מאזניים בהם נשקלים למרבה האבסורד נוצות, פרחי סביון, או שקית נייר, כאשר על הכף השנייה משקולות מתכת".
ציורי המאזניים של זלצמן, מסכמת שפי, כמו מרבית ציוריה, נעדרים חגיגיות אך יש בהם הוד ויראה. "נוצות לבנות, לחלוטין לא אקזוטיות, או פרחי סביון שצומחים בר ונשיפה מפזרת את זרעיהם לכל עבר, ממלאים קערות מאזניים בוהקות. הם נשקלים מול משקולות ברזל, כאילו מתגרים בהם בצירוף של תקווה, תמימות וייאוש, שדומה שעולה מהעבודות היפות – כואבות, מודעות לעצמן עד לשדן".
דנה זלצמן, תערוכת יחיד, אוצר: ירון הרמתי, גלריה זימאק לאמנות עכשווית | פתיחה: חמישי, 19.1.17 בשעה 20 | נעילה: 5.3.2017 | כתובת: רח’ ה’ באייר 68 תל אביב | טל': 03-6915060 | שעות פתיחה: א’-ה’: 09:30-20:00, שישי 09:30-15:00