קוד פתוח: השרפרפים באים

גיא בר-סיני, בוגר טרי של HIT, נתן ל-22 מרצים מהמחלקה לעיצוב בה למד 4 חלקי עץ זהים שמרכיבים שרפרפף - בלי מחברים ובלי הוראות הרכבה. ומה יצא? "שרפרפים", התערוכה!

השרפרפים של אילונה לב ודודי ראב"ד

השרפרפים של אילונה לב ודודי ראב"ד. צילומים: מאיר קרמר

 

מערכת היחסים בין המעצב למשתמש בעולם שבו גישת הקוד הפתוח בעיצוב צוברת פופולריות הולכת וגדלה עומדת במרכזה של התערוכה "שרפרפים" שיזם ואצר גיא בר-סיני, בוגר טרי של המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון HIT.  בר-סיני מספר שבמסגרת המחקר על פרויקט הגמר, שבמסגרתו בחן ערכים של עיצוב ישראלי, התחיל לבדוק יחסי משתמש ומעצב. "משם המשכתי לבחון האם ובאילו אופנים אפשר לספק למשתמש מרחב פעולה שיאפר לו להפוך לשותף פעיל בתהליך עיצוב האובייקט". בהמשך זנח בר-סיני את הכיוון הזה, שהלך והתרחק מנושאו המרכזי של פרויקט הגמר שלו דה יזראלי דיזיין, אולם עם תום הלימודים חזר אליו, וכעת הוא מציג את פירות הניסוי הקטן שערך בגלריה ויטרינה במכון.

חפצים המעוצבים בגישת הקוד הפתוח, מסביר בר-סיני, מגיעים לרוב כקבצים "סגורים". "כלומר, המשתמש מוריד את הקבצים הקבועים של האובייקט שבחר, ואלו מלווים בהוראות הרכבה. עם זאת לא מעט משתמשים בוחרים להתערב בהוראות ההרכבה של מוצרים אלו במהלך בנייתם. להוסיף או להחליף צבעוניות, לשנות מבניות, אולי אפילו ייעוד. מהלך זה קורה ללא הכוונתו ותכנונו של המעצב שהעלה את הקובץ לרשת. עניין אותי לבדוק איך אני, כמעצב, מתקשר עם המשתמש באופן עיוור, מבלי שנכיר, שנדבר, שאספר לו על המחשבות והחזון שלי אודות עיצובו המוגמר של האובייקט".

בר-סיני עיצב ערכה בסיסית המורכבת מארבעה חלקים זהים של לבידי עץ, שהחיבור ביניהם מניב שלד של שרפרף. אלא שבערכה היו חסרים המחברים, המושב, והוראות ההרכבה. לעומת זאת בחלקי העץ יצר בר-סיני תוואי מחורר, כדי לבדוק האם המשתמשים שיקבלו לידיהם את ערכת השרפרף ילכו בעקבותיו וינצלו את הפרפורציה לחיבור החלקים אלה לאלה.

כנסיינים בחר בר-סיני מעצבים תעשייתיים. "מעצבים תעשייתיים הם מעין משתמשי-על, משום שעבורם העיסוק בשאלות של צורה, צבע, קומפוזיציה וצורות חיבור הוא יומיומי". ולא סתם מעצבים תעשייתים בחר בר-סיני, אלא מרצים מסגל ההוראה במחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT, "כמחווה למחלקה ולבית הספר בתום ארבע שנות לימודים מרתקות".

כל אחד מ-22 המרצים/נסיינים קיבל את הקיט הבסיסי, הזהה, שעיצב בר-סיני. בסופו של תהליך התקבלו 22 שרפרפים, שניתן לזהות בקווי דמיון משותפים לכולם, ואף על פי כן השוני ביניהם גדול ומעניין. השרפרפים מוצגים עד -27.1.17 בגלריה V2 בפקולטה לעיצוב HIT, בניין 6.

בהמשך, אגב, מתעתד בר-סיני לבחון את הדמיון והשוני בין מערכות היחסים שבין מעצב ומשתמש מומחה למעצב ומשתמש שאינו מומחה.

משתתפים: סטודיו reddish – נעמה שטינבוק, עידן פרידמן // שלומית באומן // שולי שטראוס // אילון ערמו // עדי כתרי // סטודיו Kulla: עדי שפיגל // קרן תומר // תומר ספיר // אירה רז'בסקי // עופר זיק // אילונה לב // דודי ראב"ד // יניב ברפמן // עדיטל אלה // יהונתן הופ // שיר אתר // אורי בן צבי // לוקה אור // גד צ'רני // איתי אהלי // גלינה ארבלי

 

השרפרף של סטודיו Reddish

השרפרף של סטודיו Reddish

השרפרפים של עופר זיק וגד צ'רני

השרפרפים של עופר זיק וגד צ'רני

השרפרפים של יהונתן הופ ושלומית באומן

השרפרפים של יהונתן הופ ושלומית באומן

השרפרפים של אורי בן צבי ושולי שטראוס

השרפרפים של אורי בן צבי ושולי שטראוס

השרפרפים של איתי אוהלי ועדי שפיגל (סטודיו kulla)

השרפרפים של איתי אוהלי ועדי שפיגל (סטודיו kulla)

השרפרף של תומר ספיר

השרפרף של תומר ספיר

השרפרפים של גלינה ארבלי

השרפרף של גלינה ארבלי

השרפרפים של אילון ערמון

השרפרפים של אילון ערמון

צילומים: מאיר קרמר

מלמעלה. תמונה קבוצתית

שרפרפים, תמונה קבוצתית

.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.