עד שתנוח דעתה

טבע ותרבות, נפש וגוף, תיאוריה ופרקטיקה נצרפים בדרכה הייחודית של ניצה רונה לאובייקטים לבישים. בחמישי הקרוב היא פותחת תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ

 

"הצורפות", אומרת ניצה רונה בקצב דיבורה השוטף, כמו ממהר לזקק את תמצית הרעיונות והרגש הגודשים ולתרגמם למילים באופן המדויק ביותר, פן יסחפו הלאה בשטף המחשבה וישכחו, "היא מקצוע מופלא. יש בה אלכימיה, ויש בה דיאלוג בין רעיון לחומר. יש בה פן מדיטטיבי ויש בה גם פן יצרי".

אפשר היה לצפות לצפות שרונה – בוגרת מצטיינת של המחלקה לצורפות בבצלאל בסוף שנות ה-80, וזוכת מלגת קרן שרת ופרס התכשיט היפה ביותר לשנת 1987 על שם איתן רון – תמשיך בפיתוח הדרך האישית כצורפת מחוננת. אבל רונה בחרה לחבר את הידע והכישרון עם התשוקה לנתינה, ולנצל את יתרונה של דיסציפלינת הצורפות המאפשרת לקבל תוצר מהיר ("אפשר לקחת פס מתכת מלוכלכת ושרוטה ותוך שעה להפוך אותו לטבעת חלקה ונוצצת") ולהפכה לכלי טיפולי להעצמה ולקידום קשישים ונוער בסיכון.

יעברו לא מעט שנים עד שתחזור רונה אל הסטודיו, אל היצירה האמנותית, אל האמירה האישית.

ביום חמישי, 2.7.2015, בשעה 20:00 תיפתח בגלריה פריסקופ תערוכת היחיד של רונה "עד שתנוח דעתי". הנה הדברים שכתבה אוצרת התערוכה, מירב רהט:

ניצה רונה, צורפת, מגלה את היופי בדברים הפשוטים ומזקקת תחושות, מחשבות ורגעים בזמן לכדי אובייקטים. בתערוכה "עד שתנוח דעתי" מציגה רונה שני מהלכים – באחד היא מזמינה את המבקרים להכנס ולהחשף לעולמות התוכן המניעים אותה דרך שלוש קבוצות של אובייקטים היוצרים חיבור בין סביבה, גוף ונפש; בשני, היא מאפשרת הצצה אל תהליך העבודה שלה דרך הצבת עמדת צורפות בה היא עובדת, בתוך חלל הגלריה, במהלך התערוכה. החיבור בין שני המהלכים מציף דו שיח המתקיים בשדה העיצוב בו נבחן הקשר בין עיסוק תיאורטי לביטוי פרקטי.

התערוכה נפתחת באקט טקסי בו מציבה רונה סדרת סידורי פרחים כמחווה של אירוח והזמנה להכנס אל תוך הטריטוריה שלה. הקומפוזיציות המוקפדות, בהן היא מתכתבת עם סידורי פרחים יפניים – אִיקֶ‏‏בָ‏‏נַ‏ה – משלבות בין מהלך רוחני וחיבור אל הטבע, לתרבות אירוח שמהווה חלק דומיננטי באישיותה.

בחלל הגלריה רונה פורשת שלוש קבוצות של אובייקטים – "המקום הנמוך ביותר בעולם", "חמוקיים" ו"נקודת מבט" המצפינות משמעויות רגשיות ושכלתניות: "המקום הנמוך ביותר בעולם" מתחיל במושג ה"אדמה", המצע הקיומי והקרקע עליה וממנה נולדים חיים. בסדרת אובייקטים בהם היא מטביעה מוטיבים שנלקחו מאיזור ים-המלח, רונה מקפיאה ייצוגים וזכרונות של מקום ונוף ופורשת אבני דרך למסע אישי בו היא מקיימת דיאלוג המחבר בין הקרקע עליה היא צועדת לעולם חלומות ורוח אליו היא מטפסת. את המהות הפיזית – הגוף – רונה מייצגת בסדרה של פריטים חושניים בעלי נפח וקווי מתאר מעוגלים תחת הכותרת "חמוקיים". דרך הצורות האורגניות היא מנהלת דו שיח עם מבנה הגוף הנשי, עם אבריו ועם תנועתו, ובוחנת מערכות יחסים ונקודות מפגש אפשריות בין הפריטים לבין הגוף. ב"נקודת מבט", הראיה החודרת של רונה והחיפוש אחרי נקודת איזון רוחנית מקבלות ביטוי בסדרת אובייקטים עגולים המשלבים עץ (אבוני) וכסף. בסדרה זו  רונה משלבת את המהות הרעיונית של העין כחלון אל הנפש עם ייצוגים סימבוליים של צורת העיגול המושלמת כמהות שמכילה הכל וממשיכה עד אין סוף. גם כאן רונה מדייקת באופן הנחת האובייקטים ביחס לגוף והופכת את חווית הענידה לאלמנט פותח תודעה, מייצב ומאזן.

המהלכים של רונה טעונים בסיפורים ומשמעויות אישיות אך בו זמנית מונעים מאתגרים שהיא יוצרת לעצמה בעבודה עם החומר. במהלכים שהיא מקיימת בתערוכה היא לכאורה  משתחררת מהפן הפרקטי ובמהלך של חירות יצירתית וניסיינות חומרית וטכנולוגית מתרחקת מהעיסוק ביפה וקישוטי לטובת בחינה של מהות; מאידך, כחלק מהכנסת המבקרים לתוך עולמה, היא מכניסה אל הגלריה עמדת צורפות בה היא עובדת לאורך התערוכה ומחברת את העשייה הקונספטואלית אל החיים והפרקטיקה.

רונה פועלת בשדה הצורפות אך משתמשת בעיקר בחומרים פשוטים בהם היא מטפלת ולתוכם היא מטעינה אהבה שהופכת כל פרט ופרט לבעל ערך. הבחירות שלה מוקפדות ולכל מהלך יש משמעות – היא חיה את החומר, את הצורה ואת המשמעויות שהיא מצפינה לתוכן, מייצרת לעצמה טקסים, מתמסרת לתהליכי העבודה, דנה בינה לבינה שוב ושוב, ושוב, מקדישה תשומת לב לכל פרט, מחפשת, מעבדת – עד שתנוח דעתה.

 

"עד שתנוח דעתי", ניצה רונה, גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, ת"א | פתיחה: 2.7.2015 בשעה 19:00 | נעילה :1.8.2015 | שיח גלריה בימים:  11.7  בשעה 12:00 ; 14.7 בשעה 19:00  ;  25.7 בשעה 12:00