נפגשנו כך

ב"מחבואים", פרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב בסמינר הקיבוצים, בוחנת ליהי הרשקוביץ אופני שילוב שונים בין בטון וטקסטיל. התכשיטים, השרפרף וכלי השולחן להלן. בוגרים 2016

 

בלב "מחבואים", פרויקט הגמר של ליהי הרשקוביץ, נמצא המחקר החומרי. מצד אחד הבטון, מצד שני הטקסטיל, ובתווך האופנים שבו יכולים החומר היצוק, הקשה והחזק, והיריעה הרכה, העדינה ובמידה רבה הארעית – להיפגש.

במטרה לבחון שיטות ואופני חיבור שונים בין שני החומרים, עיצבה הרשקוביץ חפצים המסמלים שלושה מרחבים: האישי, המשפחתי והחברתי.

את המרחב האישי מייצגת סדרת תכשיטים, שבה הוכנס בד טול לתוך יציקת הבטון, והוא נחשף בכל אובייקט בדרך שונה.

את המרחב המשפחתי מייצגת סדרת כלים, שבה שולבו בבטון טקסטילים נושאי זיכרונות משפחתיים – הרקמות והגובלנים של סבתה. כאן הבטון נשפך לתבנית בה נמצא הטקסטיל, ולא נעשה מאמץ נוסף על מנת לחשוף אותו לאחר היציקה.

המרחב החברתי מיוצג בדמות שרפרף שבסיסו עשוי יציקת בטון וממנו, במחווה הומוריסטית, כמו  צומחים חוטים צבעונים שסידורם "מחקה פטרן הלקוח מעולם הטקסטיל העכשווי", מסבירה הרשקוביץ.

"בכל האובייקטים", מסכמת הרשקוביץ, "ניסיתי לשמור על עיצוב מינימליסטי, עם גיאומטריה פשוטה כדי לתת לחומר את מקומו".

מנחה: רון דלבה