מילאנו 2018. הסלונה

אולאפור אליאסון, דייוויד צ'יפרפילד או BIG. האדריכלים, האמנים, והמעצבים שאת הרהיטים שהציגו בסלונה דל מובילה לא תרצו להחמיץ. מילאנו 2018, הסיכומים

 

השנה יתקיים שבוע העיצוב של מילאנו מוקדם מכרגיל, בין 9 ל-14 באפריל. באביב האחרון מילאנו הייתה צפופה מתמיד. רק ב-Fiera Rho, מרכז התערוכות המארח את ה-Salone Del Mobile, נספרו – מדווחים מנהלי היריד – כמעט חצי מיליון (434,509, אם לדייק) מבקרים.

אחד ממוקדי תשומת הלב המרכזיים השנה תהיה התערוכה שתאצור פאולה אנטונלי, אוצרת העיצוב והאדריכלות המיתולוגית של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק Broken Nature: Design Takes on Human Survival . אנטונלי הוזמנה לאצור השנה את תערוכת הטריאנלה הגדולה המתקיימת זו הפעם ה-22, ומורכבת מאשכול תערוכות בינלאומיות שיוזם מוזיאון העיצוב המילנזי מדי מספר שנים במקביל לשבוע העיצוב.

הדריכות כבר מורגשת, המנועים מתחממים, ומצד שני רק לאחרונה החלו להגיע הרהיטים החדשים שהושקו בשבוע העיצוב שעבר לחנויות. אז לטובת מי שהחמיץ, ומי שהספיק לשכוח, הנה סיור מואר בין הרהיטים, האקססוריז וגופי התאורה הכי מעניינים שהוצגו בסלונה דל מובילה 2018. מתחילים.

 

 

אוסף הציפורים שעיצב Oiva Toikka ל-Iitalla נחרת בתודעה כאחת מעבודות העיצוב האיקוניות והמוכרות ביותר של מותג כלי הזכוכית בפרט, ושל העיצוב הפיני בכלל, במאה ה-20. עכשיו משיקות איטלה ו-Magis, שגם לה קשרי עבודה ארוכי שנים עם טויקה, חמש מהציפורים האהובות כגופי תאורה ניידים ונטולי חוטים  מפוליקרבונט.

 

 

BD Barcelona השיקה בסלונה את REmix project. במשך השנים מצטברים במחסני יצרניות הרהיטים "שאריות", מגלים אנשי בי.די טפח מאחורי הקלעים של עולם הייצור. לרוב אלו חלקי הרכבה שונים של רהיטים שכבר יצאו ממחזור הייצור, שהולכים וממלאים את המדפים והמגירות, מאבדים את תפקידם וערכם, והופכים עם הזמן לבעיה של ממש, עד שהם נזרקים או מושמדים. זה היה גם גורלם של הידיות וחורי המנעול שעיצב Cristian Cirici, וזכו בזמנם, בשנות ה-80 של המאה הקודמת, להצלחה. אלא שמאז שינתה בי.די כיוון, ולמלאי הידיות שנותר במחסניה אין תכלית.

במהלך חשיבתי יפה, החליטה החברה הספרדית לרתום את הקיים – למעשה חומר גלם איכותי וטוב – למחזור חיים חדש, ובעזרת  Curro Claret ו-Ramon Ubeda הפכו הידיות לפריטים אמנותיים – פמוטים ומזנונים – המיוצרים במהדורה מוגבלת במסגרת קו מהדורות האמנות של בי די ברצלונה.

מיזם מעניין אחר שהציגה בי די ברצלונה בסלונה היה PostCraft, ניסיון לחיבור רב-תרבותי בין אירופה לבין המזרח התיכון, בין יוצרים צעירים ממדינות המפרץ הפרסי – איחוד האמירויות, כווית, ערב הסעודית, קטר ובחריין – לבין המומחיות והידע הטכני של אנשי בי.די. תוצרי הדיאלוג יוצרו במהדורה מוגבלת של שמונה אובייקטים.

 

 

האמן האקטיביסט אולאפור אליאסון פועל לקידום סדר יום חברתי וגיאו-פוליטי בעזרת התערבות בכלים של אמנות ועיצוב. בהמשך למיזם Green Light שהשיק ב-2016 (והשתתף שנה מאוחר יותר בביאנלה לאמנות בוונציה), הציג אליאסון בשבוע העיצוב של מילאנו את פירות שיתוף הפעולה שלו עם Moroso – אבות טיפוס של ספרייה ושולחנות מודולריים. בבסיס עיצוב הרהיטים נמצאות פרופורציות משולש הזהב, שאיתן תכנן אליאסון מודול של גוף תאורה המורכב על-ידי פליטים ומבקשי מקלט במהלך סדנאות וסמינרים שמלמדים מיומנויות שפה ומציאת עבודה. הרווחים ממכירת גוף התאורה עוברים לעמותות שעובדות עם פליטים.

בעוד שרהיטי Green Light הוצגו באולם התצוגה שלה, ביריד הציגה מורוסו בין היתר את כיסאות ושולחנות Mathida בעיצוב פטרישיה אורקיולה, חלקם מרופדים בבדים החדשים שעיצבה ביתן לורה ווד; את chamfer, ספה מודולרית שקווי המתאר שלה מציגים אלכסונים בזווית של 45 מעלות, גם היא בעיצוב אורקיולה; את Josh, מערכת ספות בעיצוב Edward van Vliet, שריפודה שואב השראה מתיפורי מזרון הפוטון היפני המסורתי, והדפסי האיקבנה שלה נעשו בטכנולוגיות הדפסה חדשניות; ואת Casa Modernista.

המודרניזם הצית השנה את דמיון המעצבים וגם ניפה דושי, ג'ונתן לוויאן ומורוסו הציגו פרשנות עכשווית לסגנון ששינה את פני האדריכלות במאה ה-20. Casa Modernista היא מחווה לגרגורי ורשבצ'יק, האדריכל הרוסי-אוקראיני שתרם רבות לקידום האדריכלות המודרנית בברזיל בשנות ה-20 של המאה הקודמת. Casa da Rua Santa Cruz, ביתו של ורשבצ'יק בסן פאולו, שנבנה בין השנים 1927-1928, נחשב לבית המגורים המודרניסטי הראשון בברזיל.

 

 

Vitra הציגה את אחד הביתנים המרשימים בסלונה: ארבעה קולאז'ים ערוכים היטב ששילבו עיצוב מוצר עם סטיילינג מדויק ומדוקדק, ושישה חלונות ראווה שהתמקדו בשישה מעצבים, מוסגרו בתיבות עץ ענקיות, והציגו את מגוון רהיטי החברה השוויצרית, האיקוניים והחדשים.

 

 

בביתן המרשים של Kartell בלט במיוחד Woody בעיצוב פיליפ סטארק – המענה של ענקית הפלסטיק האיטלקית לכמיהה האנושית אל הטבע ולחומרים טבעיים חמימים. כשהיא רותמת פיתוחים טכנולוגיים לעזרתה, הציגה קרטל שילוב חדשני בין עצי מילה וסיסם שנכבשו בתבנית למושב מעוגל ומהוקצע, לבין בסיס פלסטיק וכרית עור.

 

 

Back-Wing, החדש שעיצבה פטרישיה אורקיולה ל-Cassina, מחבר את שלד העץ של הכיסא לריפוד עור אלגנטי שנושא עמו הבטחה לנוחות מופלגת.

 

 

זו לא הייתה השנה של היורולוצ'ה, סלון התאורה המתקיים לסירוגין מדי שנתיים, ובכל זאת בחרה Artemide דווקא ב-2018 להשיק שני גופי תאורה חדשים, בעיצובם של שניים מהשמות החמים בעולם האדריכלות.

אלחנדרו ארוונה, זוכה פרס פריצקר ומי שאצר את הביאנלה לאדריכלות בוונציה ב-2015, עיצב עם Gonzalo Arteaga ,Juan Cerda, Victor Oddo ,Diego Torres את O Elemental, גוף תאורה פיסולי, מינימליסטי, המיועד לפארקים ולמרחב הציבורי. בשעות היום נטמע O בנוף, ובשעות החשיכה, בזכות החיישנים המוטמעים בו, הוא מאיר רק בשעת צורך, כשיש תנועה בסביבתו.

BIG, משרד האדריכלות של ביארק אינגלס, שאחראי לעיצוב Alphabet Of Light, היה הכוח המניע מאחורי Gople Lamp. בבסיס גופל נמצת מערכת התאורה RWB שעליה רשמה ארטמידה פטנט, והיא מאפשרת לכוון את התאורה לשלושה אורכי גל שונים (אדום, לבן, כחול). בנוסף לתאורת האווירה הנעימה שהם מפיצים, יש לאורכי הגל הללו השפעה מיטיבה על גדילתם של צמחים.

אהיל הזכוכית של גופל מיוצר בעבודת יד בטכניקה ונציאנית מסורתית, שיודעת ליצור מעבר מדורג בין הזכוכית החלבית לזכוכית השקופה במהלך תהליך הניפוח. אל טכניקת הייצור העתיקה חברו תהליכי ייצור חדשניים שמוסיפים כסף ונחושת לגימור ויוצרים אפקט מטאלי מעניין.

 

 

E15 ממשיכה את שיתוף הפעולה עם האדריכל הבריטי דייוויד צ'יפרפילד ומשיקה את Basis, מערכת שולחנות עם רגלי אגוז או אלון טבעיות או מולבנות ומשטח זכוכית חום. ובהשראת קזימיר מלביץ' והסופרמטיסטים עיצב פיליפ מינצר את Lazlo שולחן הצד שחובר ל-Kazimir, שהוצג בשנה שעברה. שניהם שולחנות גיאומטרי שמציעים שילובים ייחודיים בין משטחי עץ, שיש וטרוורטין לבין רגלי מתכת מושחרות או מגלוונות.

 

 

מנורת לד עם דימר ואהיל זכוכית מורנו מאירה את המראות שעיצבו אדוארד ברבר וג'יי אוסגרבי ל-Glas Italia. גוונים כחלחלים מתערבבים זה בזה בשולחן הנמוך של פטרישיה אורקיולה, את ספריית הזכוכית שעיצב פיירו ליסוני ניתן לחבר בכל קומפוזיציה מבוקשת, וגם המחיצה המודולרית שעיצבו האחים בורולק מזכוכית מחוסמת (עם אופציה של מראה) ניתנת להתאמה לפי הרצון או לצורך.

 

 

 

 

CARVE 07 מגולף ביד בעץ מהגוני בגימור עץ הבנה. החורים שבגבו מוסיפים אווריריות ומאזנים את תחושת הכובד. לעיצובו אחראית פאולה נבונה, שעומדת גם מאחורי רהיטי החוץ החדשים של גרבסוני Inout.

 

 

בעולם דינמי ומשתנה, Campeggi בוחרת להתמקד ברהיטים שמייצגים קלילות, תנועה, פרקטיות, חסכוניות במרחב, חן ומשחקיות. רהיטים שמתאימים לחללים משתנים, למצבים משתנים. כורסה (Mama) ופוף (Jet) שנפתחים למיטה, פוף (Code) שמחביא בתוכו שולחן קטן – שלושתם בעיצוב Giulio Manzoni; מזרון (Rainbow, Matali Crasset) שמתפרק לחלקיו, כורסה שברגע הופכת לשז לונג (Wa, Sakura Adachi), או אובייקט דקורטיבי שטוח שמתגלה ככיסא מחבק מבד חזק ואלסטי (Anish, Emanuele Magini).

 

 

A Lot of Brazil הציגה שיתוף פעולה ראשון עם לוקה ניקטו: Glocal, ספה נדיבת מידות בגימור בד ועור.

 

 

Kim, הספה שעיצבו לודוויקה ורוברטו פלומבו לזנוטה מציעה נוחות רכה בכרית ישיבה אחת בלבד עם ריפוד נשלף מבד או מעור.

 

 

לחללי עבודה? לחלל הביתי? היום הרבה פחות מרגישים את ההבדלים בין הרהיטים. Artifort ההולנדית הציגה את: Andrea בעיצוב Claesson Koivisto Rune – כיסא רב תכליתי עגלגל ורך; Figura, ספה רבת אלמנטים בעיצוב  המאפשרת גמישות מירבית בעיצוב Khodi Feiz, המנהל האמנותי של החברה; Moby, פוף בעיצוב Tej Chauhan; שני שולחנות על בסיס משותף ששמם Twins ועיצבה אותם Monika Mulder, ו-Terp.

Terp הוא שמן ההולנדי של גבעות המגורים המלאכותיות המורמות להגנה מפני שיטפונות. בהשראתן עיצב צמד המעצבים Mike & Maaike – הוא מקליפורניה היא הולנדית והסטודיו שלהם בסן פרנסיסקו – פופים שהם גם שולחנות, גלויות נוף ידידותיות ומרגיעות לחלל העבודה הייעודי או הביתי.

 

 

בהשראת ציורי הפרחים החושניים של הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף, עיצבה Constance Guisset הצרפתייה ל-La Cividina את Waves – מושבים עדיני קווים ואלגנטיים מרופדים ביד-אמן, המספרים סיפורים על נופי הטבע במקומם בחללי העבודה בלב הכרך.

 

 

KIIK, האיים המודולריים שהשיקה ARPER בסלונה דל מובילה, מיועדים לחללים שבין לבין: בין הכניסה ליציאה, בין ההמתנה לעשייה. קונסולות, מושבים, שולחנות והדומים במגוון צורות, גימורים וצבעים יוצרים את המקום שמאפשר את אותם רגעים ספונטניים ונעימים של עבודה, מנוחה ומפגש.

 

 

Tacchini בחרה להכניס לסביבת העבודה והאירוח את החמימות הביתית ברוח תנועת האוונגארד של שנות ה-50 עם Julep בעיצוב Jonas Wagell – ספה, כורסה והדום עגלגלים ובשרניים נושאים את החגיגיות הנאיבית של הימים שאחרי המלחמה הגדולה.

Daze לעומת זאת הם שולחנות מתכת גיאומטריים מאוד מדויקים. הם נצבעים אחד אחד ביד, משלבים טכנולוגיות גבוהות ועבודה ארטיזנאלית, ולעיצובם אחראי הסטודיו ההולנדי Truly Truly.