כפיס ופרח

בוונטורה למברטה הציגה דפי רייס-דורון את השכלול האחרון בשיטת הריפוד החדשנית שפיתחה ברויאל קולג'. קבלו את השז-לונג Linges de Capiton. מילנו 2016, הישראלים

 

דפי רייס-דורון הציגה השנה במילנו את Lignes de Capiton – ספת שז-לונג המשלבת ריפוד מסורתי בשיטת הקפיטונאז' עם קונסטרוקציית עץ, אלא שאת הכפתורים העגולים מחליפים לייסטים של עץ אשר מותחים את הריפוד לפי צורתם, ליצירת אובייקט המשלב בתוכו מוטיבים של ספה וספסל. "בדומה לתפקיד הכפתורים בריפוד הקפיטונאז', הלייסטים מונחים על גבי הבד והספוג, ונמתחים בעזרת חוטים אל בסיס השז-לונג. לכל לייסט מחוברים מספר חוטים במרווחים שווים. לאחר המתיכה נותרים עודפי בד, שאותם בחרתי לקפל בצורת משולשים – מוטיב מסורתי המגיע מעולם הריפוד. מספר רפדים שפניתי אליהם יעצו לי לבחור בבד לייקרה שיקל על התהליך, אך היה לי חשוב להשתמש במוטיבים המסורתיים לצד הצורה החדשנית".

את בצלאל סיימה רייס-דורון ב-2006 (בהצטיינות), מהלימודים המשיכה ל-d-VISION, תוכנית ההתמחות היוקרתית של "כתר" שהספיקה מאז להיסגר, הייתה מנהלת חטיבת מוצרי הבית של ענקית הפלסטיק, ואז החליטה לשנות כיוון ופנתה ללימודי תואר שני ברויאל קולג' בלונדון. ב-2012 פתחה סטודיו עצמאי, ומאז היא מציגה מדי שנה בשבועות העיצוב של מילנו ושל לונדון. עבודותיה הוצגו במוזיאון העיצוב חולון ובצבע טרי, עם האוסף של ל'ארקובלנו בארצות-הברית, וגם בחנות הדגל של רשת ג'ון לואיס ובגלריה אראם בלונדון. בנוסף לעבודות האישיות שהיא יוזמת ומקדמת, רייס-דורון מעצבת לחברות תעשייתיות כ"כתר" ו"טייני לאב" ומלמדת בטרמינל ירוחם, אחת מהיוזמות הברוכות של עמותת לצאת מהקופסה.

Lignes de Capiton היא מספרת, מהווה המשך למחקר האסתטי והפונקציונלי שהחלה בפרויקט הגמר שלה 75% Control ב-RCA. בפרויקט ההוא הציגה רייס-דורון שיטה חדשנית לייצור רהיטים, מתוך חיפוש אחר תהליך ייצור תעשייתי שיאפשר לכל אחד ממוצריו לקבל מראה ייחודי. את קצף הפוליאוריתן – המוזרק בדרך כלל לתבנית סגורה והופך לקוביית ספוג ממנה יוצרים את הריפוד העטוף בדרך-כלל בבד – היא יצקה לתבנית פתוחה. מסגרת התבנית – שלד כפיסי העץ של מושב הכיסא שעיצבה – היא זו המאפשרת שליטה, גם אם לא מלאה, בצורתו הסופית של הספוג, הגדל באופן חופשי, בעקבות הריאקציה הכימית, אל בין הכפיסים. השימוש בסוג ספוג בעל פני שטח חזקים, חוסך את הצורך בבד, "ואחד הגילויים המפתיעים בפרויקט", מספרת רייס-דורון, "היה הנוחות שמוסיפים הלייסטים דווקא כאשר הם מונחים לסירוגין מעל הספוג. הרגע הזה שבו אנשים יושבים על המושב ומופתעים עד כמה הוא נוח, הוא רגע שאני מאוד אוהבת".

"מבחינה אסתטית", מסבירה רייס-דורון, "בעבודה על Lignes de Capiton אני ממשיכה את השימוש בלייסטים במקצבים ואורכים שונים, המאפשרים לי ליצור פטרן, המשתנה בהתאם למיקום ולכיוון הנחת כפיסי העץ. עולם הטקסטיל תמיד משך אותי, והחיפוש אחר דרכים חדשות ליצור פטרנים מאפיין את עבודתי. בדרכי, אני מנסה לעצב בד משבצות או שמיכת טלאים בדרכים שונות".

את Lignes de Capiton פיתחה רייס-דורון בששת החודשים האחרונים, במהלכם יצרה שלושה אבות-טיפוס של השז-לונג בעזרת רפד מומחה. את השני מביניהם הציגה בגלריה אראם הלונדונית בנובמבר האחרון בתערוכה Prototypes and Experiment. "זו הייתה עבורי הזדמנות לקבל תגובות ראשוניות. לונדון עדיין מרגישה לי כמו בית, אנשים מכירים אותי, ולכן חשוב לי לשמור על הקשרים שם. מילנו היא מוקד חשוב עבור מעצב שרוצה לפתח מוצרים חדשניים לתעשייה. במילנו הצגתי את הגירסה האחרונה של השז-לונג, שזכתה לתגובות נלהבות. כעת אני ממשיכה להעמיק את החקירה בשיטה החדשה, וליצור עוד מורפולוגיות של מוצרים במשפחה".

זו הפעם הרביעית שבה מציגה רייס-דורון במילנו. בפעם הראשונה הציגה עם d-VISION ב-2008, ומ-2012, השנה שבה פתחה את הסטודיו, היא מקפידה להציג במילנו מדי שנה. "זו הזדמנות חשובה להציג את החידושים ופיתוחי האובייקטים שאני מייצרת, להיפגש עם לקוחות, ולחזק את הקשרים עם עיתונאים ומעצבים מקומיים".

מאז שסיימה את הלימודים, מוזמנת רייס-דורון לתערוכות שונות. "כאשר גרתי באנגליה, הייתי מקבלת מענקים ממשרד הכלכלה הבריטי שאיפשרו לי להציג – פריווילגיה שכבר לא קיימת מאז שחזרתי לארץ ב-2014. לכן אני בוחרת בקפידה את התערוכות שבהן אני משתתפת. מעבר להשקעה הכספית, ישנה השקעה גדולה של אנרגיה סביב כל תערוכה – הכנות לפגישות, לוגיסטיקה של שליחת המוצר, הפקת קטלוגים  לפני התערוכה עצמה, ואחריה – מיילים חוזרים ותחזוק הקשר עם הלקוחות שפגשתי".

השנה הציגה רייס-דורון ב-Ventura Lambrate, המתחם אותו יזמה והקימה לפני מספר שנים מרגריט וולנברג, האוצרת ההולנדית שעומדת בראש משרד יחסי-הציבור וההפקות Organization In Design. "וולנברג בוחרת מדי שנה פרויקטים של מעצבים צעירים המאופיינים בקונספט חדשני, ואני הצגתי עם קבוצת Form & Seek – קולקטיב מעצבים בריטיים שהחליטו השנה לפנות למעצבים שהם מעריכים, כאלה שיוצרים ברוח דומה לשלהם, ולהזמין אותם להציג איתם. השילוב של המיקום המרכזי בכניסה ללמברטה והאוצרות של חברי הקבוצה משכו הרבה מבקרים והתערוכה קיבלה פרסום נרחב במדיה.

"לאורך השנים למדתי לבחור בקפידה את מיקום התערוכה בה אני מציגה. אני בוחרת איזורים המושכים אליהם את הלקוחות שיתחברו לסוג האובייקטים שאני מייצרת, ומחלקת את זמני הקצר במשך השבוע בין שהות בתערוכה בה אני מציגה, לבין פגישות יזומות בעיר ובגני התערוכה – הפיירה.

"זו הפעם השלישית שאני מציגה עם Ventura Projects. פעמיים הצגתי איתם במילנו ופעם אחת בלונדון. המתחם של ונטורה למברטה במילנו הוא אידיאלי עבורי, מכיוון שהוא מרוחק מעט ממרכז העיר, ומושך אליו קהל איכותי, שמקדיש זמן לראות את העבודות ולשמוע על התהליך. השנה הרגשתי שההמשכיות מתחילה לשאת פירות. היה נעים להיפגש עם חברות שכבר מכירות את הפרויקטים שלי, או להגיע לגלריה כשאני לא צריכה להציג את עצמי. לצדי בקבוצה הציגו שתי מעצבות הולנדיות שפרויקט הגמר שלי ב-RCA היה השראה לפרויקט שהציגו. בעקבות התערוכה השנה אני מתחילה שיתוף פעולה מלהיב, ומקווה שבקרוב אוכל לספר עליו בהרחבה".