הציור הפוינטליסטי התגלגל להצעה לעיצוב פנים, הסיליקון הפך לעור שני נחשק, והשירה קיבלה חיים חזותיים דרך בגדים. ומה קרה לפני השטח? שנקר, טקסטיל, הדפסה. בוגרים 2018
מהו טקסטיל? שואלות גלי כנעני והדס הימלשיין, ראשות המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. חומר? מבנה? טכניקה? מלאכה? תעשייה? כלי ביטוי אמנותי? במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, הן משיבות, רואים את הטקסטיל כצומת וכתפיסת עולם. וכך הן כותבות:
"הבד מלווה אותנו מהרגע בו אנחנו נולדים והלאה, בהקשרים מגוונים, בכל תחומי החיים. באמצעות כל אחת ממיומנות הטקסטיל הנלמדות במחלקה – אריגה, סריגה, הדפסה, רקמה, ליבוד ועוד, ניתן ליצור אובייקט (בגד, רהיט, מיכל), לפתור בעיה (למשל על-ידי סיבים אנטי בקטריאליים, נדיפים, מוליכים), להביע עמדה (חברתית, אקולוגית, תרבותית), לחדש ולהמציא (מחקר חומרים ושילוב טכנולוגיות, בדים שמשנים צורה ותכונות) ולספר סיפור (היסטורי, עכשווי, עתידי).
"מעצב הטקסטיל פועל כמומחה בתחומו – מדען יוצר, חוקר, מנתח ומרכיב מחדש יסודות, חומרים ומבנים הנותנים מענה לאתגרי התקופה. בהסתכלות לעבר העתיד, אנחנו רואים את מעצב הטקסטיל ממשיך לפעול במפגשים: בין אדם וסביבתו; אדם וטכנולוגיה; אדם והחפצים המקיפים ועוטפים אותו; משמר את הממד הפיזי והאסתטי שתמיד יקשור אותנו חזרה לזמן ולמקום בו אנו חיים".
46 פרויקטים מציגים השנה בוגרי המחלקה, עבודות הנוגעות בתחומים מגוונים, נותנות פרשנות רחבה ליסודות המקצוע ומותחות את גבולות החומר הטקסטילי. כמו אלו של ירדן טל, רעות מנחם, דנה פלד ורעות ארז, למשל.
דוט, ירדן טל
הציור הפוינטליסטי של הצייר הנאו אימפרסיוניסטי פול סיניאק היה ההשראה של ירדן טל ל"דוט" – שבעה אובייקטים המיועדים להצבה בחללי מעבר: מבואות של בתי מלון, בנייני מגורים, משרדים, איזורי מנוחה של מוזיאונים.
ציוריו של סיניאק (1863 – 1935) – חברם לסגנון של ז'ורז' סרה וקאמי פיסארו – זכו לפרשנות עכשווית בדמות יריעה טקסטילית. קולאז'ים של עבודותיו עברו תהליך הפשטה צורנית, קיבלו נפח, ותוכננו לקנה מידה אנושי. משנקבעה צורת האובייקטים, נגזרו בדי הריפוד, וגזרתם היא שהנחתה את טל בעיצוב ההדפסים של כל אחד ואחד מהם, כשהיא נותנת למעברי הצבע להנחות אותה.
סקרן אותה המשחק שבין המופשט לקונקרטי, בין אובייקטים המוצגים לנוי, לרהיטים עם ייעוד שימושי. היא חיברה ביצירתיות בין צדו ה"שמאלי" של סריג הפרנץ' טרי, משחת צבע המתנפחת בחום, והדפסת רשת, והצליחה בזכות החיבור הלא שגרתי לקבל הדפס נקודות שמציע חוויה אופטית וטקטילית ייחודית.
"כמו ביצירות של סיניאק והפוינטליסטים, שבמבט מרחוק רואים ציור עם דימוי, ורק כשמתקרבים נגלים הנקודות, והעומק וההתרחשות", אומרת טל, היא ביקשה שמרחוק תיראה קומפוזיציית האובייקטים כתמונה שלימה, וככל שהמבט יתקרב, תתפרק התמונה למרכיביה וכל אובייקט יגלה את עולמו שלו. מנחים: מתי הראל, איתן בן משה
אלף כניסות ויציאות, רעות מנחם
בפרויקט הגמר שלה עסקה רעות מנחם בפני שטח ובעיצוב כתוצר של השתעשעות חומרית. את הציורים האינטואיטיביים שגדשו את ספר הסקיצות קטן המימדים שלה היא תרגמה "לטקסט חומרי באופנים שונים, בדגש על פיתוח השפה ויצירת תיאטרון של פני שטח – יחסים בין מרקמים, בין צבעים, בין דו מימד לתלת מימד, במטרה להעביר חוויה חושית עבור הצופה", היא מבארת.
הבחירה הלא שגרתית של מנחם לעבוד עם פוליאוריתן נבעה מהרצון לגעת בחומר שלא נגעה בו מעולם, ומהשאיפה ליצור משטחים שאינם שטוחים. המורכבות שבעבודה עם החומר המוקצף, היא מסבירה, נובעת מהיותו בעל "אופי פראי, יש בו משהו לא נשלט וקשה ליצור איתו משהו קבוע". האתגר היה למצוא את הדרך למשמע את החומר הנוזלי והמתפשט בעזרת תבניות.
בתהליך ארוך של מחקר חומרי יצקה מנחם את הפוליאוריתן בצפיפויות שונות אל תוך תבניות העשויות מחומרים שונים ביניהם בדים ופלסטיק. לעתים הוסיפה למשטח כלים וחפצי יומיום שעליהם יצקה את החומר, ולעתים יצרה את המשטח בעזרת בדי רשת שהיוו גריד שקבע את הכיוון, הגבול והצורה שאליה החומר נוצק.
אל המשחקים החומריים נוספה בחירת הפיגמנטים ויצירת הצבעוניות, וביחד הללו הניבו פני שטח בעלי מנעד מגוון של מרקמים, חיבורים חומריים ועושר צבעוני. "אלף כניסות ויציאות" מקיים שיח עם עולמות יצירה שונים, מהרדי מייד ומקומו באמנות, דרך העיצוב התעשייתי ועד לשדה הטקסטיל, כאשר במרכז היריעה הנפרשת עומד פיתוח רעיוני של צורות ומרקמים. מנחים: יערה פרי, מתי הראל
Second Skeen, דנה פלד
רק אחרי שהגישה את פרויקט הגמר שלה, הבינה דנה פלד שבאופן עמוק ולא לגמרי מודע האסתטמה של העור שממנה היא סובלת הייתה אולי נקודת המוצא של Second Skin. על פני השטח מחשבות על נסתר וגלוי, מותר ואסור, נחשקות, תשוקה, קישוטיות, אמונה בנחשק "כערך בעל השפעה וכוח", ורצון "לאפשר לסביבה לקחת חלק בחוויה של התבוננות בנחשק והיחסים הנוצרים בין האובייקט לצופה", קרמו בד רשת וסוגי סיליקון שונים לפרויקט קונספטואלי שמציע עור שני לנשים.
העור האלטרנטיבי שמציגה פלד הוא עור יפה, כמעט מושלם, ללא פגמים ובהרות וצלקות; מעטה מצודד, מעורר סקרנות, המדגיש את הגוף, חושניותו ונשיותו. 12 בגדי גוף יצרה פלד בהשראת ההלבשה התחתונה, כולם שקופים, נייטרליים, צבעם כצבע העור והם נצמדים אל הגוף ומתהדרים בקישוטיות מסוגננת. "פריטי לבוש שנועדו לעורר אצל הצופה את ההשתוקקות לאובייקט אל מול ההתייחסות לאובייקט כחפץ במרחב".
Second Skin נבחר להיכלל באוסף מוזיאון העיצוב חולון. מנחים: יערה פרי, מתי הראל
אֶקְפְּרְסִיס טקסטילי, רעות ארז
בפרויקט הגמר שלה ביקשה רעות ארז לשלב בין אהבתה לספרות ולשירה לאהבתה לטקסטיל ולהתמחות בהדפסה. לאורך כל הלימודים היא מצאה בטקסטים הספרותיים כר פורה להשראה ולחידוד רעיונות, ועל אחת כמה וכמה באקורד סיומם.
כשם שיצירות אמנות חזותית מוצאות עצמן מתוארות בשירה ובספרות (מעשה המכונה בתורת הספרות Ekphrasis) כך בחרה ארז להחיות את שירתם של פושקין, בודלר, אדגר אלן פו, סילביה פלאת, אן סקסטון, זלדה, דליה רביקוביץ' ויהודה עמיחי באמצעים חזותיים מעולמה – עיצוב טקסטיל.
בעקבות השירים שבחרה, יצרה ארז עשרות הדפסים, למעלה מ-60 פיתחה ליריעות טקסטיל, 18 הגיעו לקו הגמר, ומהם נתפרו חמש מערכות לבוש ליריות ושישה צעיפים. חלק מהדימויים הודפסו בהדפס רשת, וחלקם בהדפסה דיגיטלית. וכאן נכונה לה הפתעה. היא גילתה שהדפסה דיגיטלית עמוקה ומדויקת של צבעי שחור ולבן וקשת גווני הביניים שביניהם, מאוד קשה לביצוע על בדי משי וקטיפה, שבהם בחרה.
"בכל העולם לא רבים הם בתי הדפוס שמתמחים בהדפסה דיגיטלית איכותית על משי. למזלי מצאתי מקום כזה בלונדון". קו הטלפון בינה לבין בית הדפוס הלונדוני עבד שעות נוספות, ובזכות שיתוף הפעולה שנרקם למדה ארז לעבוד עם מפעל דרך תקשורת של טלפון ומייל, לדגום צבע בתוכנות גרפיות כדי שניתן יהיה לדייק אותו גם ממרחקים, ולהכין את הקבצים להגשה בצורה המדויקת ביותר. שבע הדפסות לערך עבר כל דגם לפני שנשלח להדפסה הסופית בלונדון.
מערכות הלבוש שעיצבה ארז הן בעיצוב יוניסקס ופונות לנשים ולגברים כאחד (לבד מחצאית השיר יוללי של פו). לכל אחת מהן נלווה ספר שירה – ספרון כיס עם מילות השיר שממנו יצא הבגד, ומקבץ מהאיורים שיצרה ארז בהשפעתו-השראתו – והן מזמינות את לובשיהן להצטרף אל רזיהן ולהפוך לשותפי-סוד ליצירה ולאמנות. מנחים: יערה פרי, מתי הראל, ותודה, מוסיפה ארז, מגיעה גם לדוד קדוש ולמלי נוה.
אולי יעניין אתכם גם...