אוסף המוזיאון יוצא לעיר

קפסולה מייצגת מאוסף מוזיאון העיצוב חולון תוצג בגלריה חנקין לרגל תערוכות העשור לעונה הישראלית לעיצוב בעיר, וזו הזדמנות להציץ לאחורי הקלעים של האוסף הצעיר

Neo Fruit פרויקט הגמר של מידן לוי במחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל, 2018. מהעבודות החדשות באוסף. צילום: בוגדן סוקול ושי ממן

Neo Fruit (פרט), פרויקט הגמר של מידן לוי, עיצוב תעשייתי בצלאל, 2018. מהעבודות החדשות באוסף. צילום: בוגדן סוקול ושי ממן

 

העונה הישראלית לעיצוב בחולון חוגגת עשור, ומוזיאון העיצוב יוצא לעיר. אחת מתערוכות העיצוב החגיגיות שיפתחו את "העונה" החולונית הנוכחית היא זיכרון קולקטיבי – חדש מאוסף מוזיאון העיצוב חולון, שתיפתח בשישה בספטמבר בגלריה חנקין, ותאפשר הצצה לפריטים שהצטרפו לאוסף המוזיאון, מהם ממש לאחרונה.

מוזיאון העיצוב בקרוב בן תשע, וזה גם גילו של אוסף עבודות העיצוב של המוזיאון. הבכורה שביניהן, כיסא הכרוב (Cabbage Chair) של ננדו, נתרמה באדיבות משרד המעצב והגלריה הניו-יורקית פרידמן בנדה לאחר שהוצגה בתערוכת הפתיחה של המוזיאון במרץ 2010. באותה תערוכה, "מצב הדברים – עיצוב והמאה ה-21", שאצרה ברברה בלומינק עם ג'ולי לסקי, אריק צ'ן וגארת ווקר, הוצג גם גוף התאורה Brave New world שעיצב הדואו הבריטי Freshwest לחברת Moooi – העבודה הראשונה שנרכשה לאוסף.

נכון להיום כולל אוסף המוזיאון קרוב ל-10,000 פריטים ביניהם מוצרים, רהיטים, פריטי לבוש ואופנה, פוסטרים, ספרים, סרטים ועבודות דיגיטליות – סרטי וידאו, קבצי סאונד, תיעוד מצולם של פריטים פיזיים. דוגמאות החומרים של ספריית החומרים שייכות גם הן לאוסף המוזיאון, והן מוצגות בתצוגת קבע בחלל הספרייה.

את זיכרון קולקטיבי אוצרות רונה זינגר ונגה שמשון, האחת מעצבת התערוכות של המוזיאון, והשנייה מנהלת האוסף. שתיהן בוגרות המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל מחזור 2008, שתיהן עבדו בחברות שונות לעיצוב מוצר, שתיהן חזרו ללימודי תואר שני: שמשון ל-RCA וזינגר למסלול אודות עיצוב בתואר השני לעיצוב תעשייתי בבצלאל.

איך נבחרות העבודות לאוסף?

"המוזיאון הגדיר תוכנית אוצרות לאוסף, המחולקת לצירים סביבם נאספים הפריטים השונים. אולם בפועל אין חוקים מאוד ברורים ונחרצים לאיסוף, ולגבי כל פריט מופעל שיקול דעת ונשאלת השאלה האם ובמה הוא תורם לאוסף?

"באופן כללי אנחנו מחפשים פריטים שיש בהם חידוש – טכנולוגי, חזותי או פונקציונאלי, פריטים שמייצגים הלכי רוח של קיימות ואחריות חברתית, תהליכי פיתוח ותהליכים בעולם העיצוב, מעצבים בעלי שם, או מגמות חשובות.

"על אף שהמוזיאון פתח שעריו לפני קרוב לעשור, הוא קיבל הכרה רשמית כמוזיאון רק לפני ארבע שנים, ובשלב הזה נשען רובו של האוסף על תרומות והשאלות ארוכות טווח. עבודות מצטרפות לאוסף משהן נמצאות חשובות לתיעוד תהליכים שקרו וקורים בעולם העיצוב, זוכות באחד מפרסי המוזיאון, או הוצגו בתערוכות המוזיאון".

"בכל שנה מבקר צוות המוזיאון בתערוכות הבוגרים ובוחר לאוסף מספר פרויקטי גמר נבחרים. אומנם מדובר ביוצרים בתחילת דרכם, אך לפעמים יריית הפתיחה שלהם היא הבטחה לעתיד לבוא, או כלי לספר סיפור וללמוד על רוח התקופה".

אילו מעצבים מהארץ ומעולם מיוצגים באוסף?

"בין המעצבים מחו"ל אפשר למצוא באוסף עבודות של ננדו, אינגו מאורר, פיליפ סטארק, אלסנדרו מנדיני, איסי מיאקי, טורד בונטיה, סטודיו ננדו, חיימה חיון, קונסטנטין גרצ׳יץ, ארנה יאקובסן, סטפן דיצ (Diez), פטר מריגולד, יוז׳י ימאמוטו ורבים נוספים. מהמעצבים הישראלים אפשר למצוא עבודות של רון ארד, יעקב קאופמן, עזרי טרזי, איילה צרפתי, ורד קמינסקי, אילון ערמון, עדיטל אלה, ארז נאבי פנה, סטודיו רדיש, סטודיו גרובי, סטודיו קאהן, סטודיו בייקרי, מיכל סהר, קובי לוי, אאא, נדב שלו, עודד עזר, קובי פרנקו, ועוד רבים וטובים".

מה בחרתן להציג ב"זיכרון קולקטיבי"?

"בחרנו עבודות של כ-25 מעצבים, שמהוות מעין קפסולה המייצגת את כלל הפריטים באוסף המוזיאון. אלו עבודות שהתווספו לאוסף בחמש השנים האחרונות, מהן עבודות טריות ממש של בוגרי האקדמיות לעיצוב מהקיץ האחרון. הראשונות מהוות כלי מבחן לשיטת האיסוף של המוזיאון ובחירותיו, והאחרונות מנוף לדיבור על עיצוב חדש".

זיכרון קולקטיבי מציעה הזדמנות חוזרת לצפות באחדות מהעבודות פורצות הדרך שהוצגו במוזיאון העיצוב חולון ביניהן קערות הסיליקון הרוטטות בעדינות לנוכח הרוח (Shivering Bowls) של סטודיו ננדו; Luciano, רמקולי הבלותוס שיצר Paolo Cappello בהשראת רמקולי המנואלות המתכתיים מתחילת המאה, המיוצרים מקרמיקה ביד אמן, ומפיקים צלילים משל היו רמקולים של מערכת וויי פיי משוכללת; ו-Domestic Soundscape, סדרת כלי הזכוכית העדינים שעיצבה קיארה אונידה בפרויקט הגמר שלה בתוכנית המאסטרס בסנט מרטינס, שחוגגים את פעולות היומיום בליווי צלילים.

בין עבודות הבוגרים הטריות מהקיץ האחרון שזה עתה נוספו לאוסף עיצוב של המוזיאון אפשר יהיה לראות את פרויקטי הגמר של גנית גולדשטיין (אופנה וצורפות, בצלאל), דנה פלד (טקסטיל, שנקר), דן מאושר (עיצוב תעשייתי, HIT) ומידן לוי וקווין אלוש (עיצוב תעשייתי, בצלאל).

 

Cabbage Chair, הכיסא שעיצב סטודיו ננדו מגליל שאריות הנייר שמתקבלות בתהליך יצירת בדי הכפלים של איסיי מיאקי, היה העבודה הראשונה שנתרמה למוזיאון והשיקה את אוספו: צילום: Masayuki Hayashi

Cabbage Chair, הכיסא שעיצב סטודיו ננדו מגליל שאריות הנייר שמתקבל בתהליך יצירת בדי הכפלים של איסיי מיאקי, היה העבודה הראשונה שנתרמה למוזיאון והשיקה את אוספו: צילום: Masayuki Hayashi

Brave New World, גוף התאורה שעיצבו Freshwest ל-Moooi ב-2009. הרכישה הראשונה לאוסף המוזיאון

Brave New World, גוף התאורה שעיצבו Freshwest ל-Moooi ב-2009. הרכישה הראשונה לאוסף המוזיאון. צילום: איתי בנית

נאו סטוקו (שחור), טליה מוקמל. צילום: דימה ריינשטיין

נאו סטוקו, טליה מוקמל. צילום: דימה ריינשטיין

Neo Stucco (לבן), טליה מוקמל. צילום: דימה ריינשטיין

Neo Stucco, טליה מוקמל. צילום: דימה ריינשטיין

דן מאושר, קליפות בשעווה נעלמת, פרט מפרויקט הגמר ב-HIT, קיץ 2018. צילום: אוהד ארידן

דן מאושר, קליפות בשעווה נעלמת, פרט מפרויקט הגמר ב-HIT, קיץ 2018. צילום: אוהד ארידן

The Domestic Soundscape, חלק מפרויקט הגמר של קיארה אונידה בתואר השני בסנט מרטינס. מאז הספיקה אונידה לעשות חיל ואף לבקר בארץ במסגרת פעילויות העיצוב של השגרירות האיטלקית

The Domestic Soundscape, קיארה אונידה. מאז הספיקה אונידה לעשות חיל ואף לבקר בארץ במסגרת פעילויות העיצוב של השגרירות האיטלקית

Luciano, פאולו קפלו. רמקול קרמיקה בלותוס שאיכות צליליו משתווה לאלה של מערכת סטריאו. צילום: Newblack

Luciano, פאולו קפלו. רמקול אלחוטי מקרמיקה שאיכות צליליו משתווה לאלה של מערכת סטריאו. צילום: Newblack

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.