כל מה שרציתם לדעת על הפלטפורמה החדשנית שמגנה על קבצי העיצוב, ואיך זה קשור לבוטיק של אושיית עיצוב ההולנדי טסה בלוקלנד ולחייס באקר, מייסד דרוך דיזיין
זה לא מפתיע שמאחורי חברת הסטארט-אפ make it LEO – הפלטפורמה הדיגיטלית הראשונה בעולם המאפשרת למעצבים להגן, לשמר ולשלוט בעיצוביהם – עומדת לי-בת נלסון. הקמת חברת ההזנק זימנה לראשונה נקודת מפגש בין העולמות השונים שבסביבתם התעצבו חייה המקצועיים של נלסון: הבית האקדמי שחינך לחתירה למצוינות, ההיי-טק, היזמות והעיצוב. אביה, נתן נלסון, ביוכימאי, חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת 2013; אמה, חנה נלסון, ביוכימאית ומיקרוביולוגית, הייתה חוקרת באוניברסיטת ת"א; אחותה, נירית נלסון, אוצרת, מרצה לאמנות ולאוצרות, המנהלת האמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA , ומי שיועצת ליריד האמנות "צבע טרי" בתחום העיצוב; ואחיה, בן נלסון, הוא היזם והמנוע שמאחורי הקמת אוניברסיטת מינרווה.
בהיי-טק נלסון כבר קרוב ל-30 שנה, מזגזגת בין הצד הטכנולוגי – לימודי מדעי המחשב בטכניון, עבודה באינטל וב-IBM – לעולם העסקי, שאליו, היא מספרת, התגלגלה במקרה, ונשבתה. "ומכיוון שהבנתי שבביזנס כסף זה חשוב, אבל לא הבנתי כלום בכלכלה, עשיתי דוקטורט במימון בבית הספר למנהל עסקים בסטאנפורד". מצוידת בדוקטורט עברה נלסון לחוף המזרחי, לימדה ב-NYU שנה, שבסופה הבינה שלהיות פרופסור באוניברסיטה ניו-יורקית יוקרתית זה לא בשבילה, ושוב חתכה בתפנית חדה, הפעם לתחום ההון סיכון. 11 שנים הייתה שותפה בקרנות הון סיכון בארצות הברית ובישראל, לפני שדגדג לה לחזור לצד החברות כאחראית הפיתוח העסקי באורבוטק. "כי כשאתה גדל כמהנדס, מגרד לך להיות מאוד מעורב, וכמשקיע אסור לך להתערב. זה לא התפקיד שלך. התפקיד שלך הוא לאתר הזדמנויות ולאפשר להן לקרות. ולי גרד להיות מעורבת".
ההקמה של LEO – Limited Edition Object) – make it LEO) הייתה הצעד הבא. מבחינתה של נלסון יש כאן סגירת מעגל. קרן ההון-סיכון הראשונה שבה הייתה שותפה השקיעה בזמנה ב-Objet, המוכרת היום כ-Stratasys ונחשבת לאחת משתי החברות הגדולות בעולם המתמחות בהדפסה ובייצור מדפסות תלת-מימד. "כך שאני עוקבת אחרי התחום הזה כבר 15 שנה. ולפני שנתיים וחצי בערך השערות שלי סמרו. הרגשתי שמשהו קורה. שוק הדפסות התלת-מימד הגיע לאיזושהי בשלות, והפך מאבות-טיפוס וגימיקים בעולם המקצועי של המעצבים, לשוק שיודע לייצר מוצרי קצה במגוון חומרים רחב".
וכאן, כמו כל יזם מצליח, נלסון זיהתה צורך, בעיה המשותפת לכל המעצבים באשר הם בכל מקום על פני הגלובוס: איך להגן על היצירות שלהם – העיצובים שלהם – בעולם דיגיטלי שבו הנכס הוא כבר לא בהכרח המוצר המוגמר, אלא קובץ המחשב המכיל את עיצובו. "כשאת שולחת כתבה, ורוצה שאפשר יהיה לקרוא אותה אבל לא לשנות אותה – את שולחת אותה בקובץ פי.די.אף. 'מייק איט ליאו' יודעת לעשות את אותו הדבר לקובץ העיצוב, ומאפשרת למעצב לשמר את מהות העיצוב שלו, מבלי שכל אחד יוכל להוריד את הקובץ או לשנותו ככל העולה על רוחו. את רוצה", נלסון מצביעה על ספל הקפה שעל השולחן, "שאם עיצבת את הכוס הזו ככה, בכל מקום שבו היא תודפס, היא תצא ככה בדיוק, ולא אחרת – לא בגודל, לא בצורה ולא בחומר – כי זה הויז'ן שלך כמעצבת".
מעבר להגנה על קובץ העיצוב, מציעה הפלטפורמה שהגתה נלסון הרבה אפשרויות נוספות, שמשאירות את השליטה בעיצוב, ואפילו במוצר הסופי, בידי המעצב. "'מייק איט ליאו' מאפשרת למעצב, למשל, לקבוע את מספר הפעמים שכל לקוח יוכל להדפיס את העיצוב שרכש. את יכולה להגיד – לדנה אני מאפשרת להוריד קובץ אחד, והיא תוכל להדפיס כוס אחת בלבד, לדניאל – שניים, וליובל – חמישה. ואם הם ירצו להדפיס כוסות נוספות מעבר לאלו שאת קבציהן הם רכשו, הם יצטרכו לקנות ממך את העיצוב מחדש".
"מייק איט ליאו" גם מאפשרת למעצב לתת דרגות חופש שונות לעיצוב שלו. "את יכולה, למשל, להגיד – הכוס הזאת באמת נחמדה, אבל היא די קטנה, יש אנשים שאוהבים כוסות יותר גדולות, כך שאני מוכנה שמי שירצה להגדיל את הכוס הזו שעיצבתי ב-20% – יוכל. אבל לא פי שניים, ולא למימדים של דלי, כי זה כבר חפץ אחר שמיועד לשימוש אחר. לוח הבקרה של המערכת מאפשר למעצב לעקוב אחרי עיצוביו ולראות מה קרה איתם בחלוף הזמן: מה הוא הרשה לעשות איתם, ומה בחר כל אחד מהלקוחות לעשות עם העיצוב שקנה, בהתאם לאותן הרשאות".
למעשה, בעודה מאפשרת גמישות מירבית, "מייק איט ליאו" מבטיחה את שליטת המעצב בטכנולוגיה, בחומרים, בצבעים, בגודל ובצורה – כל הפרמטרים המרכיבים את עבודת העיצוב. ובנוסף לכל אלה, מסבירה נלסון, היא גם מבטיחה את איכות ייצור המוצר, כלומר – הדפסתו.
העתיד, היא אומרת ומגבה את דבריה בתחזיות של ענקית הייעוץ האסטרטגי הגלובאלית מקינזי, הולך לכיוון של ייצור מבוזר בקרבת הלקוח. ובמצב שבו המוצר שעיצבת ייוצר-יודפס לעתים בקצה השני של העולם, היכולת שלך לסמוך על איכות התוצאה בכל מקום ובכל זמן היא קריטית. את קבצי העיצוב הנמכרים דרך מערכת "מיי איט ליאו" לא ניתן להדפיס בכל מדפסת אקראית, אלא רק בלשכות השירות שאיתן בחרה החברה לעבוד. נכון להיום מדובר בלשכות השירות של שתי החברות הגדולות והאיכותיות בעולם בתחום ההדפסה התלת-מימדית: SHAPEWAYS האמריקאית ו-I.MATERIALISE הבלגית. לשתיהן סניפים בכל היבשות, ורק כדי לסבר את האוזן מספרת נלסון שב"שייפווייז" בלבד מדפיסים כ-300 אלף פריטים בחודש (!) "לאט לאט נוסיף עוד ועוד ספקים שיתממשקו איתנו, אבל כבר עכשיו יש לנו מישהו שידפיס וישלח עד פתח הבית לכל מקום בעולם".
אגב, באופן מפתיע, אומרת נלסון, דווקא אצלנו, בישראל, עדיין אפשר לספור על כף יד אחת את מספר לשכות השירות האיכותיות שמתמחות בהדפסה תלת-מימדית במגוון חומרי גלם.
הכוח עובר לידי המעצבים
נלסון לא לבד בסטארט-אפ המבטיח. כשזיהתה את הצורך וגיבשה את הרעיון, חברה למשה מולכו, המכהן כמנכ"ל החברה, שתחום התמחותו הוא Software Services, ולטסה בלוקלנד, האחראית על קשרי החוץ של אקדמיית איינדהובן, עורכת מגזין האדריכלות והעיצוב FRAME בעבר, אחת הדמויות המרכזיות בזירת העיצוב ההולנדית. "אני הבאתי את הבעיה, משה את הפתרון, וטסה תרמה רבות להבנת הצרכים של הלקוח ולהגדרת עיצוב השירות שלנו", היא מחייכת. לבלוקנד הגיעה הודות לאחותה. "נירית אמרה לנו שאנחנו חייבים להתייעץ עם טסה. 'תראי מה היא אומרת, ומה שהיא תגיד – זה מה שיהיה'. טסנו להולנד, ישבנו שלוש שעות, ובסופן טסה החליטה להצטרף". בהמשך הדרך המשותפת נולד המיזם השני של "מייק איט ליאו" – Tessa's Curated Boutique.
"הבוטיק של טסה" מציע עבודות עיצוב נבחרות שבלוקלנד אוצרת בפינצטה. עם הזמן תגדל הקולקציה ותתרחב, אך העיקרון המשותף לכל העבודות שנמכרות וימכרו בעתיד בחנות-האינטרנט יישמר: כולן מיועדות להדפסת תלת-מימד וכולן שמורות בקבצי LEO. נכון להיום אפשר למצוא בבוטיק בין היתר את גרסת הטוויסט מפוליאמיד של צמידי וטבעות ה"יהלום" וה"פנינה" שעיצבה אליסיה מלקה-טייכוב; את שרשרת החוליות העדינה של Slice-Lab וטבעות מפתח אלן מפלסטיק וממתכת בעיצוב סילביין טגרואג; את מחברי Keystones זוכי הפרסים של מינאלה-מאדה, המאפשרים להרכיב שולחן פשוט ואלגנטי מכפיסי עץ, ואת ברגי אלוהים שוכן בפרטים המוזהבים של דב גנשרוא. וכן, גם את סיכות האורכידאה שעיצב מריו מינאלה למותג התכשיטים CHP של חייס באקר, מהדמויות המיתולוגיות בעולם העיצוב ההולנדי ובכלל, שהוצגו בשבוע העיצוב האחרון של מילנו.
את Chi ha paura…? (באיטלקית: מי מפחד מ…?) ייסד באקר לפני 20 שנה, שלוש שנים אחרי שהיה שותף להקמת קולקטיב העיצוב ההולנדי דרוך דיזיין. מאז הוא פועל ללא לאות לקידום הצורפות העכשווית, האמנותית, זו החוקרת ופורצת גבולות ומדגישה את ערכו של התכשיט כיצירה קונספטואלית מעבר למאפייניו האסתטיים. כששמע מבלוקלנד על "מייק איט ליאו", התלהב והיה לנסיין הראשון של הפלטפורמה. "חייס מאוד התלהב מהפתרון שלנו", מספרת נלסון, "משום שלדעתו הוא מאוד מעצים את המעצבים. בכלל, מרכז הכובד עובר לכיוון העצמת המעצבים. מאזן הכוח שהיה בידיהם של היצרנים, עובר לאט לאט אל המעצבים, והדפסת התלח-מימד מאוד תורמת לתהליך הזה, בתנאי, כמובן, שהמעצב לא מאבד את השליטה על העיצוב שלו".
בכובעו השני, "הבוטיק של טסה" הוא בוטיק-קונספט, תצוגת-תכלית שנועדה להראות למעצבים כיצד הם יכולים למכור את פרי עמלם בעזרת 'מייק איט ליאו'. "החזון שלנו הוא שמעצבים בכל העולם יפתחו חנויות-אינטרנט המקושרות למערכת שלנו. בין היתר הפתרון שלנו חוסך מהם את ייצור המלאי – שהוא אחת ההוצאות הגדולות והמשמעותיות, בוודאי בתחילת הדרך, וגם כאשר ירכשו מהם את המוצר עצמו, ולא את קובץ העיצוב שלו, הייצור הוא On-Demand, כך שאתה מייצר רק לאחר שכבר קיבלת את התשלום על העבודה".
איך זה עובד? "הבוטיק של טסה" מציע ארבע אפשרויות:
1. לרכוש את הקובץ הדיגיטלי בלבד, ולהדפיס אותו (בתשלום נפרד) בכל לשכת שירות שעובדת עם מייק איט ליאו. המערכת תציע לכם את לשכות השירות הקרובות ביותר אליכם, כשמאחורי הקלעים היא תבדוק לפני כן מיהו נותן השירות הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר. כדי להוריד את הקובץ תידרשו לפתוח חשבון באתר "מייק איט ליאו", ובמייל ישלח אליכם סרטיפיקט ובו פרטי המעצב, פרטי העבודה וצילום האובייקט.
2. לרכוש את המוצר עצמו, וזה ישלח אליכם בדואר.
3. לרכוש את הקובץ הדיגיטלי כמתנה, כשאתם מורידים את הקובץ מהמערכת, שולחים אותו במייל למקבל המתנה, והוא מדפיס אותו בעזרת לשכת שירות שעובדת עם "ליאו" בקרבת מקום מגוריו.
4. לרכוש את המוצר עצמו כמתנה, והוא יישלח בדואר לכתובת שאותה תספקו.
איך נרשמים? כדי להצטרף לשירותים שמציעה "מייק איט ליאו" תתבקשו לפתוח חשבון באתר ולשלם דמי מנוי חודשיים (10 אירו). בנוסף, על כל פריט בעיצובכם שמודפס דרך הפלטפורמה, גובה החברה עמלה (1 אירו).
מתלבטים? באתר תוכלו לבקש 14 ימי ניסיון ללא תשלום.
כפתור ופרח
בינתיים בוחרים נלסון, מולכו ובלוקלנד לפעול בשקט. בלי השקות מתוקשרות, ללא קמפיינים שיווקיים בומבסטיים. לצוות הצטרף עידן קטייפה שאמון על הפיתוח העסקי, השמועה על "מייק איט ליאו" עוברת מפה לאוזן, ופה ושם מתפרסמת כתבה בתקשורת העולמית. בבלוג האתר אפשר להתרשם מעבודות מעניינות והתפתחויות חדשות בתחום ההדפסה התלת-מימדית – סיבה מצוינת להיכנס מפעם לפעם – וגם הפלטפורמה עצמה משתכללת. ממש לאחרונה נוסף לה יישום המאפשר למעצבים לשלב באתריהם כפתור מכירה של LEO. בלחיצה על הכפתור נוצר קשר עם אתר הפלטפורמה, שדואגת להצגת תפריט מכירה, גובה את התשלום ומעבירה אותו למעצב, ושולחת את הקובץ ללשכת השירות. השירות הזה, מסבירה נלסון, נולד כדי להקל את תהליך המכירה ולחסוך מהמעצבים את כאב הראש שבפתיחת פלטפורמת מכירה אישית. אפשר לבקש יותר?
אולי יעניין אתכם גם...