מגדלור. אורית חופשי בגלריה זימאק

scouring, סקירה, אורית חופשי

Scouring

 

"מגדלור", קראה אורית חופשי לתערוכתה שתיפתח הערב בגלריה זימאק. אולם באף אחד מציוריה, מציין רון ברטוש, אוצר התערוכה, לא נמצא מגדלור. "למעשה, בכל יצירתה עד כה לא נאתר ולו תיאור אחד של מגדלור, כי אצל חופשי המגדלור אינו פיזי כי אם מטפורה לתפיסת עולם אמנותית. זוהי אפוא השקפה הרואה את האמנות כמגדלור – מוקד שמפיץ אור, מאיר מן החשכה, מאותת ומסמן דרך אל מול הלכי ההיסטוריה והאקטואליה. רעיון זה מקבל משנה תוקף ביצירתה של חופשי – ציירת, רשמת ואמנית הדפס שמתמחה בעיקר בשיטות של חיתוך עץ, כי הטכניקות בהן היא נוקטת מבוססות על ניגוד חריף בין מוקדים מוארים לחשוכים.

"הקומפוזיציות המונומנטליות של חופשי נוצרות במלאכת צירוף שממזגת תצלומי עיתונות, תצלומים שצילמה בעצמה, תרגום חזותי למשמע חדשות היום, מראות מן הזיכרון ומן הדמיון, ועוד. האקטואליה וההיסטוריה הופכות תחת ידיה של חופשי לתכנים 'שחורים' עליהם מכוונת אלומת האור של מגדלור-האמנות, מראות לעתים קשים שיש להפנות את המבט אליהם".

ובמילים שלה מספרת חופשי על תהליכי עבודתה.

 

על גדות הזמן ומשקעיו / Upon this Bank & Shoal of Time

 

יסודות:  דווקא בטריטוריה לא מוכרת. 1985, האקדמיה לאומנות בלב העיר פילדלפיה (Pennsylvania Academy of The Fine Arts ). מקום זר, שפה לא נהירה, צלילים לא מוכרים והיכל אמנות רב מסורת ומאוד מכובד ( מפואר הייתי אומרת). סדנת הדפס המשתרעת על מספר חללים. טורי מכבשים, ספריית ענק של אבנים, מתכות, ולוחות עצים , סינרים, כלי עבודה  ועשרות ניירות תלויים באמצעות אטבים.

ריח עץ האורן מציב אותי כמעט מיידית  בתוך יער בגליל המערבי, או בחצר הבית על הכרמל. דימוי של חיתוך עץ (רפרודוקציה כמובן) של קטי קולביץ (Kathe Kollwitz ) מקבל את פני, בעוצמתו הישירה, הכואבת, הנוקבת, הפוליטית, ואחר כך ייתוספו גם חיתוכיי העץ של דירר (Albrect Durer ) וטיציאן (Titian) המפעימים בתנופתם האדירה ובנאמנות לנושא עיסוקם. אלה כמו גם עבודות של מונק (,Edvard Munch) הלן פרנקטאלר (Helen Frankenthaler) ,אנסלם קיפר (Anselm Kiefer) , ויה סלמינס (Vija Celmins ), ווילאם קנטרידג'(William Kentridge) וננסי ספירו ( Nancy Spero ) יהוו, באופן טבעי, מקור השראה עבורי. ארבע שנים, שלושה – ארבעה ימים בשבוע, מצאתי את עצמי במרחביי סדנת ההדפס. מחברת לוחות עציי אורן, רושמת עליהם, מפלסת נתיב עם סכיניי חיתוך בתוך העץ, מעלה צבע עם גלגלת ומדפיסה בכף עץ על נייר סוזוקי יפני.

אוצר מילים: במשך השנים אני מלקטת תצלומי עיתונות יום יומית ודימויים שמצלמת  בעצמי לתוך קופסה. מתוך אוסף זה בשילוב עם הדמיון אני יוצרת אנסמבל דמויות ודימויים בהם אני יכולה להשתמש שוב ושוב. כאמנית הדפס, אני מוצאת היגיון רב באיסוף ושימוש חוזר בדימויים שנוצרו ועובדו לכדיי גלופות, אשר מצטברות בסטודיו, ומשמשות אותי למעשה כאוצר מילים.

אוצר מילים שבאמצעותו, אני יכולה לנסח משפטים, לשאול שאלות חדשות, ולשוטט במרחבים רעיוניים חדשים. האמנית האמריקאית ננסי ספירו [Spero] אותה כבר הזכרתי, ביססה חלק גדול מעבודתה על דמויות חוזרות, שבהן השתמשה בדרכים שונות בכל עבודה לשם יצירת היבטים ומשמעויות חדשים..

חומר: מדוע עץ? בשל היותו זמין ומזמין כמצע לחיתוך, חומר שהוא בהישג יד בכל נגרייה. אולי גם על שום היותו זול וגם בשל ריחו המפתה… מקורו הצנוע של לוח העץ מקרין גם על הפשטות הנראית לעין של תהליך חיתוך העץ, הכרוך באתגרים פיסיים ומנטאליים משמעותיים.  תהליך חיתוך העץ הוא גם זיכרון תמידי בעיני לכך שזו מדיה שפרחה בעבר לכדי צורת אמנות חשובה שבכוחה לבקר ולקרוא תיגר על דוקטרינות כנסייתיות ושלטוניות אחרות.

תהליכים: בשנים האחרונות מתחדדת בי התחושה ומתבהרת לי ייחודיותה של הגלופה ומצרף אלמנטים ביצירה אשר אוצרים בחובם חיוניות וכוח מצטברים. לא רק הנייר המודפס המונומנטאלי, או לוחות עץ מגולפים הנהנים מתחושת התלת-ממדיות רבת עצמה אלא גם השילוב של השניים ואף מעבר לכך..

קנה המידה הגדול ופריצת ההדפס אל מרחבים תלת ממדיים, הם המשך מרתק  לגיאוגרפיה הסוחפת שבסיס חזונו הכוללני של טיציאן [Titian]  וגם נדבך נוסף למחקר המנסה לבדוק את גבולות ההדפס בהווה. דומה שהרעיון של שילוב לוחות עץ ונייר על מנת לתת ביטוי לטווח רחב יותר, כמעט קולנועי, וכן לתלת המימד הפועל מחוץ לגבולות הנייר והקיר, הוא תגובה ישירה ליצירתו של טיציאן [Titian] מחד ודיאלוג מתמיד עם טכנולוגיות ההווה המתקדמות ( הדפס דיגיטלי) ומדיות מגוונות (צילום, וידאו ועוד) מאידך . עשייה זו מאפשרת לי גם אלטרנטיבה לשימוש השגור והמקובל בחומרים כמו גם על קנה המידה של הסטודיו האישי כחלק מהצורך לחקור ולהתקדם.

זמן: בתהליכי העבודה אני מתמודדת בעקביות עם מימד הזמן. בעבודותיי אני מחפשת דרך להנכיח את הזמן : זמן אישי, זמן אקטואלי, זמן היסטורי – כאשר כל ממדי הזמן הללו נבחנים אל מול ממדי זמן היקום עצמו, ממד שהוא נשגב אולי מבינתנו. יש בכך לערער את תחושת החשיבות העצמית שלנו, את נטייתנו למקם את קיומנו במוקד תשומת הלב ואת יוהרתנו. בעבודותיי אני מבקשת מעצמי לבחון את ערכינו ואמונותינו ביחס לחיינו הקצרים והסופיים.

 

המגדלור, גלריה זימאק לאמנות עכשווית, רח’ ה’ באייר 68 תל אביב | טל': 03-6915060 | פתיחה: יום חמישי, 19.5.2016, שעה 20:00 | נעילה: 19.6.16 | שעות פתיחה: א’-ה’: 09:30-20:00  שישי 09:30-15:00

 

Beacon, אורית חופשי. צילום: יגאל פרדו

Beacon. צילום: יגאל פרדו

אלטרנטיבה. דיו חיתוך בלוחות עץ אורן. צילום יגאל פדרו

אלטרנטיבה. דיו חיתוך בלוחות עץ אורן. צילום יגאל פדרו

Debate, אורית חופשי. צילום: יובל חי

Debate. צילום: יובל חי

Reminiscence, זיכרונות, אורית חופשי

Reminiscence

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *