טוטפות, התפילין כיצירת אמנות. צילומים באדיבות אריק וייס
הוא מתגורר בכפר אדומים, על צלע ההר, בשורת הבתים האחרונה, זו הצופה אל נוף מדבר יהודה. דתי אורתודוקסי, שהוריד לפני שנתיים, לקראת 50, את הכיפה. למד בויצו חיפה ועובד בעולם הפרסום (בין היתר היה אחראי לקמפיין "צו פיוס"), אבל לבו נמצא בסטודיו, בעיצוב, באמנות.
איש של ניגודים, אריק וייס, של עולמות שונים שחיים זה עם זה בשלום. עבודותיו הקונספטואליות נועזות ומתריסות, מבקשות – אגב שליפת קוצים – להציב את היהדות במקומות עדכניים מזה, ולקרב, מתוך סקרנות ועניין, את הקהל החילוני לתכנים היהודיים מזה.
"טוטפות", תערוכת היחיד הראשונה שמציג וייס, תיפתח הערב במקום לאמנות בקריית המלאכה בתל אביב. וייס, שרבות מעבודותיו מתכתבות עם היבטים ואלמנטים רעיוניים שונים של הדת היהודית, מסכם בתערוכה זו חמש שנים בהן חקר את התפילין מבחינה רעיונית וצורנית.
העבודות, המתפרסות על פני מגוון מדיות – פיסול, צילום, הדפס ועיצוב – מציגות פרשנות חדשנית, הומוריסטית, פרובוקטיבית וטוטאלית לתשמיש הקדושה היהודי ולמצוות הנחת התפילין הקשורה בו. כך "הרגע בו הרגשתי את אלוהים" מציג את פסל ראשו של וייס, שהתפילין מתמזגות לתוכו והם הופכים לאחד. בעבודה "הגולם" ראשו של וייס עטוף ברצועות התפילין ומבטא העצמת הפרקטיקה המסורתית של הנחת התפילין. "הרי את…" היא טבעת תפילין גדולת ממדים המסמלת את החתונה בין אלוהים לבני ישראל ובין גבר לאשה.
עבודותיו של וייס המתאפיינות בטוטאליות ובאובססיביות, נעות על קו התפר שבין עולם האמנות לדת, ועוסקות במערכות היחסים בין אדם לאלוהים ובין אדם לאדם. את התפילין מציג וייס כסמל, אך גם עושה להן רדוקציה צורנית ורוחנית. הוא חולם עליהן, נמשך לצבען השחור, משנה אותן, מפרק מרכיב ובונה מחדש. הן עבורו כ"קופסא שחורה" המקליטה ומתעדת את מחשבותיו ואת מעשיו של האדם.
טוטפות, אריק וייס | אוצר: ד"ר גיא מורג צפלביץ' | פתיחה: 1.12.16 בשעה 20:00, נעילה: 24.12.16 | מקום לאמנות, שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב
.
.
.
.
.
.
מרשים ומעניין
אהבתי