ערבסקות

כשהוא מציע תרגום תלת מימדי בן זמננו לערבסקה המסורתית, עיצב הדר תדהר משנקר מערכת שמע, גוף תאורה ומאוורר תקרה. סיפור שמתחיל במזכרת מבית סבתא. בוגרים 2014

 

סבתו של הדר תדהר הייתה בת 14 כשעלתה לארץ מתימן. מהמורשת המשפחתית העשירה נותר בידיה חפץ אחד בלבד – שרשרת בת חמישה מטבעות כסף מעוטרים ביד-אמן. משהגיע הזמן לגבש את נושא המחקר לפרויקט הגמר, בחר תדהר לצאת לדרך בפנייה למקורותיו המשפחתיים והתרבותיים. אל המשימה התיאורטית הוא ביקש לחבור דווקא מהמקום הפרטי, האישי, הרגשי. אותה שרשרת של סבתו, על עיטוריה המסורתיים היפהפיים, הייתה לנקודת המוצא במחקרו.

בקו הסיום הציג תדהר את "ערבסקה חשמלית": שלושה מוצרי חשמל מוכרים בכל בית בן-זמננו – גוף תאורה, מאוורר תקרה ומערכת שמע – שעוצבו בהשראת האמנות האסלאמית. את שפת העיצוב האסלאמי המסורתית הוא הציב בהקשר לעולם העיצוב המערבי דהיום, ולהתמהיל הזה יצק את הפרשנות האישית שלו.

בנקודת ההתחלה ביקש תדהר להתחקות אחר מקורות ההשראה מהם ינק עיצוב התכשיט של סבתו, ופנה לחקר מרכיביה של התרבות האסלאמית החזותית. זו, מספר תדהר, מתבססת על הדת (אלוהים והקוראן), ולאור האיסור הדתי על יצירת דיוקנאות, האמנות האסלאמית היא תיאורית ומופשטת. תרגומה החזותי בא לידי ביטוי בעיקר באדריכלות הדתית (מסגדים) והממסדית, אך גם בחפצי פולחן דתיים, כלי נוי ופריטים של משפחות המלוכה לדורותיהן.

"בקוראן", מסביר תדהר, "מוצאים תיאורים מפורטים ומוחשיים של תענוגות גן העדן. אלה זוכים לפרשנות אמנותית בדמות מוטיבים צמחיים וגיאומטריים המצוירים בסדר אחיד החוזר על עצמו חזרה אינסופית, בבחינת עושר צורני בתוך סדר גיאומטרי כביטוי לאל וליקום. באסתטיקה האסלאמית האין מבליט את האלוהי. לא האובייקט יפה, אלא החללים שבתוכו. החוץ שקט – העניין מתרכז בפנים, וככל שמתקרבים, ניתן להבחין במורכבות המוקפדת. תרגום האורנמטיקה המצוירת לצורניות תלת מימדית, שפותח בעיקר במבנים המונומנטאליים, יצר יחסי אור וצל שבעקבותיהם נצבע המבנה בגווני אור מרהיבים. יחסים אלו בין האור והצל השפיעו גם על התאורה והסאונד במבנה פנימה".

אל כל אלה ואל ביטוייהם בעבר ובהווה, מארמון אלהמברה ועד להצעת התכנון של זאהה חדיד לבניין בנק עירק, התייחס תדהר בבואו לתכנן את מכשירי החשמל שלו, כשלמוטיב המרכזי בעיצוב בחר את הערבסקה: אותו מארג גיאומטרי המורכב משכפולה של צורה ראשונית, במהלך שנותן מקום לפרשנות  האומן יוצר הדוגמה. תדהר בחר באחת הערבסקות היותר מוכרות, ואת פרשנותו שלו יצק במעבר מהצורה השטוחה לתרגומה התלת מימדי. ערבסקה זהה הייתה הבסיס לעיצוב מאוורר התקרה, מערכת הסטריאו וגוף התאורה, אך בכל אחד מהם נעשה המעבר לאובייקט בעל-הנפח באופן שונה וייחודי.