תמונות קצרות

אוהד בנית התחיל פרויקט אישי, דרך הרשתות החברתיות אחרים שלחו שירים, דנה זליג הצטרפה ועיצבה את הספרון, ובמוצ"ש תיפתח התערוכה ב"כולי עלמא"

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר של דויד פרל

העבודה של אוהד בנית לטקסט של דויד פרל. צילומים: איתי בנית

 

"בהיותי ילד, אני זוכר את עצמי ניצב מול מודלים ארכיטקטוניים, מבנים מעניינים יותר ופחות, ובהם אנשים קטנים עם חלומות גדולים, כך הרגשתי. עיני נעוצות בהשתאות גובלת בבהייה, ואני חפץ לצלול פנימה, אל חדרי החדרים של אותן דמויות זעירות ואופטימיות למראה.

"לימים הגיעו אלי דמויות קטנות כאלו מתנה מביקור מברלין. אותם אנשי פלסטיק מלאי קסם, אך הפעם נדמה היה לי שהם בודדים. מאוד בודדים. לבנים. כאילו קפאה תנועתם, קפאה מחשבתם, קפאו רחשי ליבם, אך נושאים הם עימם סיפורי חיים שלמים, ובראשי אני מרכיב את סיפוריהם".

כך כותב אוהד בנית על הדרך שהובילה אותו ל"שמונהעלשתייםעשרה #מעבדה רגשית", תערוכת הפופ-אפ שיציג במשך חמישה ימים ב"כולי עלמא" ממוצאי שבת הקרובה, 5 בדצמבר. באחד הימים בסטודיו, הוא מספר, התחברו הקצוות. שירה שהוא כותב עם זוטות שהוא מלקט, חלקים קטנים המיועדים למודלים ארכיטקטוניים עם אקססוריז מפליז שקיבל באהבה מ"גולדי", חברה לייצור אלמנטים לתעשיית התכשיטים. חפצים קטנים מעולמות שונים הלכו ונרקמו לאיורים תלת-מימדיים שמקפיאים רגע בחיים, סיטואציות יומיומיות רגשיות ושכליות כאחד, מאירים משפט, חוויה, רגש.

משיצא לדרך, ביקש בנית לפתוח את הפרויקט לכל מי שיחפוץ לקחת בו חלק. הוא הזמין את חבריו לרשתות החברתיות לחלוק עמו את כתיבתם (דבר לא קל כשלעצמו, הוא יודע), וציין כי הוא הולך לחקור "צורנית, מבנית ונאראטיבית" את הטקסטים שישלחו כראות עיניו. הוא ביקש לתת בו אמון ולאפשר לו יד חופשית בפיענוח הטקסט.

"כ-25 כותבים שיתפו וחלקו עמי את כתיבתם האישית והפרטית, ואליהם צירפתי עוד חמישה טקסטים שלי. פתחתי מעין מעבדה בזעיר-אנפין והתחלתי באופן כמעט מדיטטיבי במחקר, שמתוכו נוצרו סצינות בתלת-מימד. כולן מונחות על מודול קבוע של כפיסי עץ צבועים לבן בגודל 8 על 12 ס״מ.

"מכל הפרויקטים שלי עד היום, זה הפרויקט שהכי נהניתי בו. הייתי מגיע לסטודיו, יושב ובונה בשקט עוד פרט ועוד פרט, מרכיב סיפור ועוד סיפור, מפרק ומתאים מחדש וחוזר חלילה. היה בזה משהו מהמדיטציה, עשייה שהכניסה לתוכי המון שקט, ומשהו מהמעבדה הרגשית, וזה גם השם השני שנתתי לפרויקט. פתחתי מעבדה. פשוט ככה. בדיוק כמו עבודת מחקר של חומרים כימיים, אתה יושב ובודק – אם אני מוסיף את הטיפה הזאת מה יוצא. זה פרויקט של מינונים. כמה מתוך כמה. בעיצוב אני אוהב להגדיר את הגבולות מראש, כי אני חושב שבתוך גבולות אפשר לפרוץ באופן יותר חופשי".

בהמשך יצר בנית סצינות תלת-מימד בהשראת חוויות מהיומיום, קטעי שיחות, אנקדוטות וסיפורים אקראיים מהחיים שאליהם התוודע. כשהחליט לעצור, היו בידיו מעל מאה אובייקטים, מאה סיפורים קצרים מהחיים. חלק מגוף העבודות הזה ביקש ללוות בספרון, שיציג הן את הטקסטים והן את פרשנותם הוויזואלית. "חשבתי על עיצוב יותר אבסטרקטי. עיצוב שבא ממקום אמנותי. הפרויקט מאוד פואטי. זה לא פרויקט פרקטי של עיצוב מוצר. הוא עוסק ברגש נטו, וכל התהליך שעברי בתוך העשייה הזאת הוא לחלוטין ממקום מאוד רגשי. זה היה להוציא את עצמי מתוך הקופסה, וזו חוויה אדירה, שהייתה כרוכה בחיבור בין דברים שונים שבהם אני עוסק".

דרך האינסטגרם התוודע בנית לTRACES, פרויקט הגמר של דנה זליג במסלול עיצוב וטכנולוגיה בתוכנית לתואר שני בעיצוב של בצלאל. את זליג עצמה לא הכיר כלל, אבל "עקבות" השאיר עליו חותם. "זה פרויקט יפהפה. התאהבתי". בדף הפייסבוק שלה למד בנית שזליג מעצבת גרפית. הצעד הבא היה ברור. "כתבתי לה שאני מאוד אוהב את פרויקט הגמר שלה, ושמאוד אשמח אם היא תרצה לעבוד על הפרויקט שלי. דנה הציעה שניפגש ונראה על מה מדובר. נפגשנו והיה חיבור מעולה. נתתי לה חופש לעשות מה שהיא רוצה ורואה לנכון. היא מדהימה, והיא אמונה על כל הפן הגרפי של הפרויקט".

בין היתר, מספר בנית, עיצבה זליג את ספר השירה הקטן שמציג את הטקסטים ועבודות התלת מימד המלוות אותם. הספרון יחולק לכל הכותבים ולכל מי שירכוש עבודה בתערוכה ב"כולי עלמא". ואם מישהו ירצה לרכוש את הספרון בלבד? על זה הוא עדיין לא סגור.

אפרופו "כולי עלמא", למקום שבו יוצגו העבודות הייתה חשיבות גדולה עבור בנית, שביקש ליצור קונטרסט בין המולת העיר על רעשיה הוויזואליים, לבין השקט שמשדרות העבודות הקטנות, הלבנות, הקפואות. הוא היה שמח להציב קוביית גבס סגורה במרכז שדרות רוטשילד ובה להקים מיצב עבודות, אבל לאור האישורים הרבים המתחייבים, בחר לוותר. "כולי עלמא", לעומת זאת, התאים בדיוק. "'כולי עלמא' הוא בר-מועדון ומוסד תרבות בחיי הלילה של תל-אביב, שהקדיש חלל מיוחד לגלריה. יש כאן המון אנשים והמון רעש, אבל בתוך חלל הגלריה יש הרבה שקט. כאן מצאתי את הקונטרסט הזה בין חלל התצוגה לחלל העוטף אותו, בין הרעש לשקט, בין ההסתכלות האקראית להתבוננות המרוכזת".

 

"שמונהעלשתייםעשרה #מעבדה רגשית" תיפתח במוצאי שבת, 5 בדצמבר, בשעה שמונה בערב, ב"כולי עלמא", ותהיה פתוחה חמישה ערבים (5-9.11.15) בין תשע לאחת וחצי בלילה. כל העבודות יוצעו למכירה במכירים שבהישג יד.

 

 

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר של עפרה חובה

טקסט: עפרה חובה

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר שלו נתינה

נתינה, אוהד בנית

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר של שמרית שבתאי

טקסט: שמרית שבתאי

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר של צוף יובל

טקסט: צוף יובל

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר שלו צידה לדרך

צידה לדרך, אוהד בנית

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר של שני תמרי רייכברג

טקסט: שני תמרי רייכברג

8 על 12, הפרשנות של אוהד בנית לשיר שלו שארית עמוסה

שארית עמוסה, אוהד בנית

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *