פצצה

מנגסאקי ועד ממפיס מילאנו. מה משותף לטל גור, ה"נפל" שיוצג במוזיאון הטבע וקואופרטיב העיצוב הירושלמי שחוגג שנה? פצצות לגבות, צבע טרי 2017

בצבע טרי. התכתבות עם ממפיס מילאנו ו-Sacco

"נפל" בצבע טרי. התכתבות עם ממפיס מילאנו ו-Sacco

 

"נפל" הוא המיצב שיציגו טל גור ושנית אדם ביריד האמנות והעיצוב שיפתח ביום שלישי הקרוב. המילה, מציין טל גור, טעונה ובעלת משמעויות רבות, "ובכל קונטקסט היא מקבלת משמעות קצת אחרת". המיצב – שני מושבי רצפה רכים ומזמינים, נעימים למגע ונוחים לישיבה, עטופים עור משובח שטופל בתפירה עילית בעבודת יד מדוקדקת ומקצועית לעילא. שתי פצצות אלגנטיות המרפררות ל-Fat Man, שם הקוד של פצצת האטום שהוטלה במלחמת העולם השנייה על העיר נגסאקי. הצהרה אירונית על מצבנו הנפיץ והקפיץ המתוח המאיים להשתחרר בכל רגע.

זירת ה"נפילה" ושני הנפלים מציגים התכתבות גם עם ההיסטוריה של העיצוב – שנות הזוהר של העיצוב האיטלקי ושניים מרהיטיהן האיקוניים ושוברי המוסכמות בזמנם: Tawaraya Boxing Ring – המיטה הנראית כזירת אגרוף שעיצב מסאנורי אומדה ל"ממפיס מילנו" ב-1981, ו-Sacco, הפוף הארגונומי שעיצבו גאטי, פאוליני ותיאודורו ב-1968 ל"זנוטה", המיוצר עד היום ונמצא כמעט בכל אוסף עיצוב מוזיאלי שמכבד את עצמו.

גור ואדם מכירים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שבה הם מרצים. הוא מעצב תערוכות (לאחרונה עיצב את "מבט על" במוזיאון העיצוב חולון) ועובד הרבה בטווח שבין עיצוב ואמנות, היא בוגרת בצלאל והמחלקה לעיצוב אופנה ברויאל קולג', הקימה סטודיו משלה בלונדון, ולפני שבע שנים חזרה לארץ. "דיזיינר מייקר, עושה את רוב הדברים בעצמי, ומאוד מחוברת לקראפט ולמייקינג", היא אומרת.

"טל עניין אותי ברעיון, והאתגר משך אותי. התעסקנו באופן מקיף בבחירת החומרים וגזרות נבחנו בקפידה. לאט לאט התחלנו לבנות דגמים קטנים של הפופים. בהתחלה סקיצות נייר, אחריהן מודלים קטנים בבד, עד שעברנו למודל ענק בבד ולבסוף לתפירת העור. רוב הזמן עבדנו על פרטים, שהם מה שעושה את ההבדל".

הפופים של "נפל" הם פרי מחקר משותף ותהליך עבודה מורכב, הכולל שימוש בתבניות. הם אומנם מתוכננים כסדרה מוגבלת של 12 פופים, אבל בצבע טרי יוצגו שניים בלבד, ועשרת הפופים הנותרים ייוצרו בהמשך.

"נפל" הוא לא שיתוף הפעולה היחיד שמציגה שנית אדם ביריד. אדם מציגה בצבע טרי שיתוף פעולה נוסף במסגרת קואופרטיב העיצוב הירושלמי, יוזמה ברוכה שבימים אלה מלאה לה שנה. בלונדון, היא מספרת, הייתה חברה בקבוצת אמנים גדולה ששכרה חללים במתחם רחב ידיים שהכיל כ-70 סטודיות. "הקונספט הזה של קבוצה של אנשים שמתחברים יחד ולאו דווקא עובדים באותה דיסציפלינה מאוד משך אותי. מאוד רציתי להשתתף עוד פעם בדבר דומה".

כשהתחילה לברר מי יכול להיות מעוניין, פגשה את דניאל נחמיאס, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי מחזור 2015, שריכז סביבו קבוצת אנשים שחיפשה סטודיו. שניהם אומנם הכירו מהמחלקה, אבל נחמיאס מעולם לא למד בקורסים של אדם. "נפגשנו, היה קליק מיידי, התחלנו לחפש מקום ובנינו קבוצה. היום אנחנו שמונה: שני מאיירים – יניב טורם ונופר דסקל, מעצבת גרפית – נועה רוזנק, שני מעצבים תעשייתיים – דניאל נחמיאס ואלכס חייצקי, נעה ראזר שעובדת בקרמיקה, ויעל ולוך שעובדת בזכוכית". כולם, אגב, בוגרי בצלאל.

"מה שמיוחד בקבוצה שלנו הוא היותה בסופו של דבר רב גונית. אנשים בגילאים שונים ובמצבי חיים שונים, רווקים, בוגרים טריים, נשואים ועם ילדים. מה שיפה הוא השילוב הזה, הניסיון השונה שכל אחד תורם לשני. יש בשילוב הזה איזו רעננות שיוצרת עניין".

ביומיום כל אחד מחבר הקואופרטיב הוא ישות עצמאית, ומדי פעם הם נהנים לשתף פעולה בפרויקטים רחבים יותר. בשבוע העיצוב האחרון בירושלים הם בנו את מכונת רוב גולדברג וכעת הם עובדים על פרויקט "מאוד גדול" לשבוע העיצוב הבא שיתקיים בתחילת חודש יוני.

מה תציגו בצבע טרי?

"כל אחד יציג את עבודותיו, ויש כמה עבודות משותפות. המאיירים עושים עם נועה כלי קרמיקה מאוירים ואלכס בנה איתה גוף תאורה. אני עושה עם דניאל שולחן, ועם יניב תיקים מאוירים. זו מין פלטפורמת ניסוי. אנחנו עובדים ביחד בכל מיני קונסטלציות או קומבינציות. הדבר המשמעותי הוא שכולנו ירושלמים אדוקים, ולכולנו היה מאוד חשוב להישאר בירושלים. אנחנו אוהבים את העיר הזאת ומאוד רוצים להישאר, לפתח ולהתפתח בתוכה".

 

נפל. הפצצה האירונית של טל גור ושנית אדם

נפל. הפצצה האירונית של טל גור ושנית אדם

שרפף קרמיקה ואגרטל של ראזר, גוף תאורה של וולך

שרפף קרמיקה ואגרטל של ראזר, גוף תאורה של וולך. צילום: איילת גבעוני

שרפרפי הקרמיקה של נועה ראזר

שרפרפי הקרמיקה של נועה ראזר. צילום: אביב נוה

התיקים של שנית אדם

התיקים של שנית אדם

עבודות זכוכית של יעל וולך

עבודות זכוכית של יעל וולך. צילום: אביב נוה

על הקרמיקה נועה ראזר, האיורים של נועה קלנר

על הקרמיקה נועה ראזר, האיורים של נועה קלנר

כיסא של אלכס חייצקי ונועה ראזר

גוף תאורה של אלכס חייצקי ונועה ראזר. צילום: אביב נוה

טרי. המתחם של הקואופרטיב הירושלמי

טרי. המתחם של הקואופרטיב הירושלמי ביריד

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *