עדיין אופטימיים

עשר שנים עברו מאז נפטר, וגלריה ויטרינה ב-HIT מציגה הומאז' לזכרו של דודו גבע: 120 מאיירים משיבים לחיים את דמויותיו המיתולוגיות. "עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע", התערוכה והספר

האיור של גיא מורד

גיא מורד

 

עשר שנים עברו מאז נפטר דודו גבע, וביום ראשון הקרוב, יום השנה למותו, תיפתח בגלריה ויטרינה בפקולטה לעיצוב ב-HIT התערוכה "עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע". 120 מאיירים ישראלים השיבו לחיים את דמויותיו המיתולוגיות של גבע – הברווז, צמד הבלשים אהלן וסהלן, הפקיד יוסף, האביר זיק ועוד- בעקבות יוזמה של המאייר צחי פרבר ופרופ' דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון. לרגל התערוכה רואה אור הספר "עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע" (הוצ' זמורה, ביתן דביר), המאגד מבחר מהעבודות המוצגות.

"לא הייתי חבר של דודו" כותב פרבר, אוצר התערוכה ועורכו האמנותי של הספר, בהקדמה. "למעשה אף פעם לא דיברנו. אמנם השתתפנו פה ושם בצוותא בתערוכה קבוצתית נידחת זו או אחרת (זכורה לי אחת במיוחד, 'תיבת נוח' בגן החיות התנ"כי בירושלים – אולי כי שם ראיתי אותו בפעם הראשונה), ציירנו בצוותא ל'ספר הקומיקס הציוני' של עמרם פרת ואמנון דנקנר, הוא בעמוד המסיים והפותח ואני נחבא בין העמודים הפנימיים, וגם איירנו בו זמנית לאותם העיתונים, אני כבוגר בצלאל צעיר, והוא כבר כדודו גבע הענק – "דודו אמר שהוא לא אוהב את העבודות שלך", מיהרו המפיקות העדינות והגרפיקאיות טובות הלב של 'זמן תל אביב', המקומון של 'מעריב', למסור לי. בדרך כלל אם היו אומרים לי דבר כזה לא הייתי ישן שבוע. אבל הפעם לא נעלבתי. שמחתי כי הוא הבחין שאני קיים וכי שם לב אלי בכלל. וחוץ מזה, איך ניתן להיעלב מהאדם שגרם לך לאהוב קומיקס?

"אז מעולם לא יצרתי אתו קשר, המשכתי לאהוב ולעקוב אחריו מרחוק.

– – – "לקראת העשור למותו רציתי להחזיר מעט לגיבור הילדות האישי שלי שגרם ושגורם לי עדיין כל-כך הרבה עונג. חשבתי לפנות אל מיטב אמני הקומיקס, המאיירים והקריקטוריסטים הפועלים כיום בארץ ולבקש מהם לבחור גיבור או גיבורה של דודו גבע ולהחיות אותה מעט, להראות צד או פירוש אחר, אחרי לא מעט שנים. חברתי אל דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב, שתכננה לקיים אירוע לזכרו, ויחד החלטנו לקיים תערוכה במסגרת פעילות הפקולטה לרגל עשור לפטירתו של גבע. התוצאה כאן לפניכם".

הספר בן 128 העמודים משלב איורי מחווה ועבודות קומיקס, מלווים במאמר מאת ד"ר נעמי מאירי-דן – כשברווז הופך לברווז קדוש (ואף אחד אינו ממהר לשחוט אותו) – ובשיחה בין פרופ' אריאלי לתמיר שפר, מעצב ומאייר, שהיה חברו הטוב של גבע. על העיצוב הופקד גולן גפני מסטודיו קרן וגולן.

את העבודות מיינה מיכל פז קלפ, עורכת הספר, לשמונה שערים על פי הנושאים שבהם הן עוסקות: דודו גבע, עיצוב, ירושלים, תל אביב, יוסף, הברווז, נשים וילדים. לכל שער כתב פרבר – מאייר, קריקטוריסט, אמן קומיקס, מרצה בבצלאל ואוצר תערוכות במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס – טקסט קצר. ביחד משרטטים הטקסטים תחנות בחייו של גבע בראי יצירתו.

"דודו גבע", מספר פרבר, "ניסה תמיד להבין את עולמם הפנימי של נדכאי החיים, של אנשי השוליים, של המפסידנים, של הנשכחים והחלשים. מעולם לא ניתק את החוט המוביל לילדות, שהייתה מקור חולשתו וכוחו. הוא היה ילד נצחי שסירב לגדול, אך לא פחד להיעלם. פעם אמר: 'כמו שבשרפה יש שרשרת של כבאים, אחד מעביר לשני דלי של מים, בסוף הם יצליחו לכבות את השרפה… אני מרגיש שקיבלתי מים משמעון צבר ומנחום גוטמן ומהמון אנשים ואני צריך להעביר אותם הלאה. לא להשתולל מרוב אגו טריפ, אלא לחנך, לשנות, לעשות לנו טוב יותר'".

"לא שיערתי שההיענות לפנייה שלנו תהייה כל-כך גדולה", מסכמת פרופ' אריאלי. "זה מרגש אותי לגלות כמה גבע, שהיה נדבך מהותי כל-כך בישראליות החדשה, הביקורתית, השמאלית והשפויה נמצא בחיים בתודעתם של כל כך הרבה מאיירים מעולים. בעיני הגדולה של גבע נקשרה ביכולת שלו לבקר עם הומור את המפעל הציוני. הוא עשה זאת מתוך מחויבות עמוקה לשני השדות העיקריים שהפעילו אותו: הקומיקס, כלומר היצירה והמקום הישראלי, כלומר החברה והפוליטיקה. אני מקווה שתוך כדי זה שהוא מנגב שם חומוס למעלה, הוא יציץ מטה ויראה שיש לו כאן המון מעריצים״.

 

עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע | גלריה ויטרינה, הפקולטה לעיצוב, בנין 6, HIT מכון טכנולוגי חולון, רחוב הופיין 63, חולון | בין 15.2.15 – 22.4.15 | פתיחה: 15.2.2015 בשעה 00 :19 | שעות הפתיחה של הגלריה: 10:00-17:00, ימים א-ה

 

האיור של תמיר שפר

תמיר שפר

האיור של נעמה בנזימן

נעמה בנזימן

האיור של יזהר כהן. יוסף של גבע כגיבור הסיפור התנ"כי בסצינה שבה אחיו מכניסים אותו לבור

יזהר כהן

מחכים לדודו, הקומיקס של מישל קישקה

מישל קישקה

האיור של אסף חנוכה

אסף חנוכה

האיור של אורה איתן

אורה איתן

 

 

One Comment:

  1. יפה מאוד! אסף חנוכה, אוי אסף חנוכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *