מריטפלד לבצלאל. בוגרים 2017

זה התחיל בכתמי חלודה שטוחים, המשיך בצינורות כבושים והיום כבר יש אגרטלים, ומה בסוף – הפתעה. d-Form, פרויקט הגמר של יותם ציון, עיצוב תעשייתי, בצלאל. בוגרים 2017

d-Form, האגרטלים של יותם ציון. צילום: עודד אנטמן

d-Form, האגרטלים של יותם ציון. צילום: עודד אנטמן

 

פרויקט הגמר של יותם ציון התחיל באקדמיית ריטפלד. שם, במעבדת העיצוב אליה הגיע במסגרת חילופי סטודנטים, בתרגיל "גם מכונות מקבלות קמטים" בהנחיית האמן זורו פייגל, יצר את כתמי החלודה הראשונים, אלו שעמדו שנה מאוחר יותר במרכז מחקרו. "היינו צריכים לייצר השתנות בחמישה ימים", מסביר ציון. בתום חמשת הימים כבר ידע שעבורו ההשתנות היא תחילתו של מסע. במשך כל הסימסטר ההוא שעשה בהולנד היא הייתה במרכז עבודתו. "עניינו אותי האופן שבו דברים משתנים עם הזמן והמקום של הרנדומליות המתרחשת במערכת חוקים מוגדרת שקבעתי מראש. המחשבה הייתה להצמיח במערכת כזו משהו שלא רק ישתנה לאורך זמן, אלא גם לא יפסיק להפתיע בנראותו".

כשחזר לבצלאל, המשיך ציון לייצר את כתמי החלודה העגולים ללא לאות. האתגר היה להמיר את העיגולים השטוחים לאובייקטים בעלי נפח. חומר הגלם היה צינורות ברזל בשלושה קטרים. הצינורות עברו כבישה, שיצרה מתיחות ועיוותים בגלילי הברזל, בעודה מאפשרת להם להתחבר זה לזה ליצירת גוף אחד.

את הגופים המתכתיים שיצר העביר ציון טיפול בחומצות. "כל מיני חומצות בריכוזים שונים שהרכבתי, שבאו במגע עם פני המתכת בתנועות סיבוביות לאורך זמן". בהתחלה נעזר במברשת שיניים חשמלית שהסתובבה על פני השטח המתכתיים שעות אחדות, ובהמשך במכונת ייעודית שתכנן. מגע החומצה הביא להתחמצנות המתכת ובעקבותיה למופעי החלודה. "במכונה הסופית קיבלתי מאגר שלם של חוקים, שממנו יכולתי לייצר מאגר של מגוון כתמים. כתמים ידועים מראש פחות או יותר, ועדיין מזמנים הפתעות. מההפתעות האלה ממש נהניתי".

בהמשך בחר ציון ליצור אגרטלים "מהסיבה שאגרטל הוא אובייקט שמייצר סביבו לחות – מצב עם הרבה פוטנציאל לאפקט מעניין שייווצר במהלך הזמן על פני הכלי". הוא ייצר מאגר של 250 חלקי צינורות כבושים, שאת חלקם הכניס למכונת החלודה שבנה, כדי ש"יעבדו עם החומצות", ואת האחרים הותיר במצבם הטבעי. החלקים החלודים, לפי ניסיונו, יגדלו "שורשים" שיתפשטו לחלקי האגרטל שאינם חלודים, ויצרו מופעי חלודה מפתיעים ביופיים.

את מלאכת הרכבת האגרטלים מעשרות החלקים הפקיד ציון בידי חברים. כשהיו האגרטלים מורכבים, הזריק לתוכם פוליאוריתן ברוטציה. הפוליאוריתן מהווה את הדבק שבין הצינורות, ומספק מעטפת פנימית אטומה כך שנוזלי הכלי עצמם אינם באים במגע עם פני השטח הפנימיים של גוף המתכת.

ועם זאת האגרטלים משתנים תדיר. "הם היו בני שבועיים כשהתחילה תערוכת פרויקטי הגמר באמצע יולי, ומיום ליום אפשר היה לראות את ההשתנות. שינויים דרסטיים, שלפיהם כיוונתי איך ייראו בסופו של תהליך, אבל רק בשנה הבאה אדע אם הצלחתי". הכלים, מספר ציון, אומנם התחילו לגדל מעין שורשים, ואלו, אם הכל באמת יתנהל לפי ציפיותיו, ימשיכו לגדול עד "שבסופו של דבר המתכת תיאכל לגמרי, ויתקבל איזשהו גוף פלסטיק שמחקה את צורת האגרטל, ממש נגטיב שלה – גוף פלסטיק פנימי, שלעומת אגרטל המתכת, לא יתכלה כלל".

היום ציון חבר בחממת הבוגרים של המחלקה בבצלאל, שתציג במרץ תערוכה בגלריית רביעיית פלורנטין, ובאפריל תשתתף ביריד "צבע טרי", וביחד עם שחר קדם, הוא מקדם את TAJ, כלי בישול למדורה, שהם מעצבים ומייצרים.

 

בתהליך. הברשת החומצות עם מברשת שיניים

בתהליך. הברשת החומצות עם מברשת שיניים

בתהליך. הברשת החומצות עם ספוג

בתהליך. הברשת החומצות עם ספוג כלים

בתהליך. מכונת ההברשה שבנה ציון

בתהליך. מכונת ההברשה שבנה ציון

החלודה עובדת

החלודה עובדת

250 חלקים צינוריים כבש ציון. את מלאכת הרכבר האגרטלים הפקיד בידי חברים

250 חלקים צינוריים כבש ציון. את מלאכת הרכבר האגרטלים הפקיד בידי חברים

יציקת פוליאוריתן משמש כדבק בין חלקי האגרטל

יציקת פוליאוריתן משמשת כדבק בין חלקי האגרטל

כשגוף המתכת יעוכל תישאר יציקת הפוליאוריתן כעדות לאגרטל

כשגוף המתכת יאכל עד תום תישאר יציקת הפוליאוריתן כעדות לאגרטל  שהיה

אגרטל, פרט

אגרטל, פרט

d-Form, שני אגרטלים של יותם ציון. צילום: עודד אנטמן

d-Form, יותם ציון. צילום: עודד אנטמן

השתנות החלודה כעבור יום, יומיים ושנה

השתנות החלודה כעבור יום, יומיים ושנה

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.