(מעצב) קוריאני במחנה יהודה

כשג'יבום ג'ונג הגיע לתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי של בצלאל, כיסאות שעיצב כבר הוצגו בגלריות וכיכבו בבלוגי עיצוב בינלאומיים. במפגש עם ירושלים הוא כיוון פנס לחיים הפשוטים

המנגל כתיבת נגינה. מתוך חיים פשוטים, פרויקט הגמר של ג'יבום ג'ונג

המנגל כתיבת נגינה. מתוך חיים פשוטים, פרויקט הגמר של ג'יבום ג'ונג

 

בחודש מרס האחרון חזר ג'יבום ג'ונג לקוריאה שנתיים ומשהו לאחר שהגיע לכאן, לתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי של בצלאל. את בצלאל הכיר לראשונה ב-2007, עת פגש שני סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטת הונגיק בקוריאה, שבה למד. מאז, הוא מספר, שמר בלב פינה חמה ומעריכה לעיצוב הישראלי כמו גם לנציגיו המוכרים בעולם – רון ארד, אריק לוי ויעל מר ושי אלקלעי מ-Raw Edges.

"נדמה לי", הוא אומר, 'שאפשר לומר על העיצוב הישראלי שהוא ביקורתי, ציני ובסיסי, אולי בשל השפעת הסביבה המורכבת מבני דתות רבות ואנשים שונים זה מזה שחיים ביחד במתח".

– והלימודים, האם הם שונים מאוד בין קוריאה לישראל?

"כן. ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבקוריאה התוצאה של הפרויקט שלך – מה שאתה מראה ואיך שאתה מראה אותו – חשובה יותר מאשר התהליך. בבצלאל המחשבה של מה לעשות ואיך לעשות היא חלק מהפרויקט וחשובה לא פחות מהתוצאה. היו לנו הרבה שיחות ודיונים במהלך הלימודים, והסטודנטים מאוד אוהבים להשתתף ולדבר, ואני חושב שההבדל הזה טמון ברקע התרבותי השונה שבין המזרח למערב. ועל אף שאיני דובר עברית, והרבה פעמים לא באמת יכולתי להבין את רוב מה שנאמר, עדיין מאוד נהניתי בשיעורים.

כיסאות שעיצב ג'ונג עוד לפני שהגיע לכאן זכו לחשיפה בינלאומית דרך דיזיינבום ואתרי עיצוב בינלאומיים אחרים, הוצגו בגלריות בקוריאה ואף בפסטיבל העיצוב של לונדון. כאלה הם בין היתר Fake  Shaker, Mono Chair, Grid Chair כפי שאפשר לראות באתר החדש-ועדיין-לא-גמור של ג'ונג. בשלושת החודשים שעברו מאז נחת בסיאול הוא הספיק לפגוש חברים, לסייר בחצי האי ובאיים הסמוכים לו, לפתוח סטודיו, להקים עסק. ומה הלאה? "הייתי רוצה לחפש מלגת שהות שתאפשר לי להמשיך את פרויקט הגמר 'חיים פשוטים' במקומות שונים בעולם. הייתי רוצה לטייל ותוך כדי להמשיך ליצור גרסאות שונות של 'חיים פשוטים'".

בפרויקט הגמר שלו "חיים פשוטים" יצר ג'ונג מחפצי היומיום הבנאליים והבסיסיים ביותר – ארגזי קרטון מהשוק, כוסות פלסטיק חד פעמיות, מטבעות, מקלות ארטיק, אקדח מים בחמישה שקל, דמות של לגו או פליימוביל – מכונות אוטומטיות. לכאורה מכונות פשוטות שמעלות חיוך, אבל מאחוריהן התבוננות אנושית חדה ונוקבת ובאותה עת הומניסטית ואוהבת אדם.

במפגש עם ירושלים יותר מהכל ריתקה את ג'ונג ההוויה האנושית בשוק מחנה יהודה. המפגש הרוחש-תמיד בין המוני האדם, הרוכלים, מנקי הרחובות, הקבצנים. כמו אנתרופולוג, ישב ג'ונג שעות בפינות בשוק, צופה, מתרשם, רושם. את רשמיו ותובנותיו תרגם לסדרת אובייקטים. יד הקבצן והמטאטא של מנקה הרחובות קיבלו גרסה אוטומטית, המנגל היה לתיבת נגינה, את עגלת הבייגלה הפך ג'ונג למתקן פשוט-משוכלל המצויד בידי קבצן אוטומטיות רבות ומשמיע בשעת רצון מנגינה כמו זו המבשרת את בואה של מכונית הגלידה, אפילו ההאסלרים עם המשחק שבו צריך למצוא את המטבע בין שלוש הכוסות זכו לגרסה אוטומטית בדמות מכונת פינבול, שבה מזנק הכדור – אקדח מים מפלסטיק – מרמז על המתח הדרוך המפעפע בכל נימי העיר.

וזה מה שכתב ג'ונג על פרויקט הגמר שלו, "חיים פשוטים", בהנחיית פרופ' עדו ברונו, ב"8 בוגרים", קטלוג בוגרי מחזור 2014 של המסלול "אודות עיצוב" בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי:

"במהלך שהותי בישראל ביקרתי בקיבוץ רביבים. החיים שם נראו פשוטים בהרבה מן החוויה המורכבת בערים כמו סיאול וירושלים. כשחזרתי לירושלים, התחלתי להתבונן באנשים ברחוב, בקצב החיים המורכב שלהם .במהלך הצפייה הבחנתי באנשים שחיים בתוך ההמון באופן שונה. שמתי לב שלעומת מי שמזדמן לרחוב, עסוק או ממהר, קצב התנועה של הפועלים, המנקים והקבצנים נאמן למנגנון תנועה חוזר,  לקצב פשוט אבל עשיר. ניסיתי לתרגם את הסיפור שלהם ולבטא את נוכחותם החיה במרחב באמצעות אובייקטים הפועלים באופן חזרתי כהד לתנועה ולפעולה האנושית: מורכבים אבל גם מעט עלובים, חשופים ושבריריים, לכאורה חסרי תועלת ושוליים. למעשה המנגנון של האובייקטים, המתפקדים כצעצועים תמימים,  משפיע על החיים שלנו והופך אותם ממורכבים לפשוטים. אובייקטים אלו הם אולי חסרי תועלת, אבל יש בהם את הכוח הלירי לפשט את החיים, ואולי גם להפוך אותם לשמחים יותר.

מורכבות. החיים בעיר עמוסים ומסובכים, לאנשים אין זמן, הם חיים בתחושה של פספוס. אבל תוכן החיים משעמם ומונוטוני יותר משנדמה. אולי צריך לשנות את ההרגלים, ולהחליף את החיים המורכבים בחיים עשירים.

פשטות. בחברה קטנה שבה החיים פשוטים, אפשר ללמוד איך עובדים מנגנוני החיים, ולהבין טוב יותר כיצד אנו מחוברים זה לזה.

חזרתיות. מנגנון החיים מושתת על סדר חוזר, על פעולות זהות שאנחנו עושים ללא הפסקה וללא מודעות. החיים שלנו הם מבנה מורכב של חזרות אינסופיות.

עושר. הקונים בשוק מחנה יהודה נראו ממהרים ועסוקים, לכן ביקשתי להעניק להם הפסקה קלה באמצעות מכונת המטבעות. החיים הופכים עשירים כשנתקלים ברגעים לא צפויים.

רגש. מוקדם בבוקר, יום ראשון. אשה מנקה את חנות התכשיטים בתחנה המרכזית כדי להתחיל יום בלי רגש.

אנשים. בזמן עבודה משעממת וחוזרת על עצמה צריך אנשים כדי לשוחח עימם.

שינוי. קול המטבעות בתוך כוסות הפלסטיק חוזר על עצמו על פי הקצב האישי של כל קבצן, עד שהוא משתנה.

הפסקת עבודה. פועל המטאטא את סמטאות השוק שקוע במשחק בין מטאטא וארגזי פירות.

מנגנון. החיים כמנגנון המורכב מחלקים שונים המפעילים זה את זה כמו מערכת יחסים בין אנשים".

 

 

חיים פשוטים, רישום הכנה

חיים פשוטים, רישום הכנה

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *