מעצבות ביחד

בטרמינל גליל יצא לדרך המחזור השני של "מעצבות ביחד", תוכנית היזמות קצרת-המועד מבית עמותת "לצאת מהקופסא", המלווה מעצבות יהודיות וערביות. תראו מה הניב המחזור הראשון

 

אחת היוזמות הברוכות של עמותת "לצאת מהקופסה" היא מעצבות ביחד, התוכנית החדשה-עדיין המבקשת להפגיש בין מעצבות ובעלות מלאכה יהודיות וערביות ולסייע להן בהרחבת ארגז כלים שיאפשר להן לפתוח עסק משלהן. במהלך 13 מפגשיה מציעה התוכנית ליווי קבוצתי ופרטני של אנשי מקצוע ומנטורים בתהליך פיתוח מוצר או סדרת מוצרים משלב הרעיון, דרך ניהול הייצור – חומרים, כמויות, טכנולוגיות, יצירת אבטיפוס, תמחור ושיווק – ועד לקבלת המוצר המוגמר וסיוע במכירתו.

המחזור הראשון של "מעצבות ביחד" התקיים בבית הצעירים ביפו בשיתוף עיריית תל-אביב והמשלמה ליפו, והודות לתמיכתה של קרן Levi Lassen. רות גרון הופקדה על הקמתה של התוכנית, מעצבת המוצר עירית לנציאנו-ראשון הוזמנה לנהל את המחזור הראשון, ובשיתוף המעצבות עדיטל אלה (Terra) ודנה בכר, האחראית על תחום המעצבים בעמותה, נבנתה התוכנית וגובשה קבוצת המעצבות הראשונה. בימים אלה יצא לדרך המחזור השני של התוכנית, הפעם בטרמינל עיצוב גליל שבכרמיאל.

אם היו חששות לפני היציאה לדרך, עד מהרה הם הופגו, מספרת גרון. סוגיית הלאום, היא גילתה "בכלל לא הייתה אישיו, והתגבשה קבוצת נשים מוכשרות, משכילות  וחכמות, בעלות תשוקה שהן רוצות להוציא אל הפועל". לאור הקושי באיתור מעצבות ערביות, גרון הופתעה "מהקלות שבה עניין השונות הלאומית התמוסס ונהיה ל'לא עניין'. עד כמה אפשרי, נורמלי וטבעי לראות מעצבות יהודיות וערביות פועלות יחד, מה שמעורר ומחדד את ההכרה כמה נדיר במחוזותינו לראות ערבים ויהודים פשוט עובדים זה לצד זה. הצלחת התוכנית גם מההיבט המקצועי וגם האנושי – ולראייה יעידו שיתופי פעולה וחברויות שנוצרו בין המעצבות וממשיכים גם לאחר סיומה –  רק מוכיחים כי יש לייצר עוד סביבות עבודה שכאלו, בהן לא יערכו דיונים ופאנלים לגבי עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא פשוט מעצבים, בני אדם, יעבדו ויעצבו זה לצד זה".

"מה שייחד את הקורס שלנו", מספרת אלה, "הוא המרקם הייחודי של קבוצה נשית לחלוטין, המייצגת מגוון עשיר של תרבויות ורקעים, ואנרגיה יצירתית כנה של נשים ששמו את החשיבה הסטודנטיאלית מאחוריהן והגיעו עם מוטיבציה מלאה למצוא דרך חדשה. היה בו שילוב יקר-ערך של תמיכה נשית מאפשרת ורצון ענק של למצוא דרך, יחד עם רגישות תרבותית עמוקה שאיפשרה לכולן מקום, ביטוי והכלה – כל אחת עם המטען שלה והרקע שלה. התוצאה הייתה תמיכה הדדית והעשרה יצירתית שממנה כל המשתתפות יצאו נשכרות, ובזכותן הן זכו לקבל תמיכה מקולגות שאין סיכוי שהיו פוגשות בנסיבות אחרות. את הצד היזמי-עיצובי ניהלנו תחת מטריצה תכלסית לחלוטין, שהכניסה את כולן לתהליך פיתוח ענייני ומחובר למציאות, שהוביל את המעצבות לפתרונות ישימים, נגישים כלכלית וטכנולוגית, כאלה שיכולים להיות מסחריים כבר מחר בבוקר. את העושר התרבותי לא היה צורך לנהל, הוא פשוט הוביל אותנו למפגשים מאפשרים ומזינים, כשהמכנה המשותף – התהליך היצירתי – ממיס כל חומה ומזכיר לכולנו כמה פשוט זה יכול להיות וכמה דומות אנחנו כשאנחנו מאפשרות מפגש אמיתי".

לקו הסיום הגיעו שבע מתוך 13 המעצבות שהתחילו את הקורס הראשון. דור מיינצר, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי HIT מחזור 2011, יצרה את FANTAZOO, סדרת בובות בד רכות שכל אחת מהן מורכבת משלושה חלקים המתלבשים על היד והופכים אותה לפיל, ג'ירפה וחיות אחרות. בובות פנטזו מאפשרות למבוגר ולילד לשחק וליצור סיפורים ביחד.

סיגל וקנין-פרבמן, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר (2013), עיצבה במסגרת התוכנית תכשיטים "מצוירים בחוט". עדה אראל-רום, בוגרת תקשורת חזוזית בשנקר (2007), מעצבת גרפית עצמאית ומלמדת עיצוב וקומיקס בבתי ספר יסודיים בחולון במסגרת תוכנית חדשה של מוזיאון העיצוב חולון בשיתוף קרן קרב, עיצבה כנים לעציצים מעץ לבוד עם הדפסי דוגמאות צבעוניים. אורלי דחבש, אף היא בוגרת תקשורת חזותית בשנקר (2010), יצרה סדרת מוצרי נייר בדוגמאות גרפיות בשחור-לבן. ואורלי זיידמן, אף היא מתחום העיצוב הגרפי, עיצבה מתלים בצורות חיות לחדרי ילדים.

היא זיבק, בוגרת המסלול לעיצוב תעשייתי בסמינר הקיבוצים, שכללה את PLANT BOX, קופסת קרטון קטנה והדקורטיבית לגידול נבטים. את הקונספט של הריאה הירוקה בזעיר אנפין המיועדת לחלל הבית והמשרד, פיתחה זיבק לראשונה כבר לפני מספר שנים, במסגרת לימודיה.

אבתהאל דיאב משיבלי אומנם עובדת סוציאלית במקצועה, בוגרת התואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, אבל החלום שלה מגיל צעיר הוא להיות מעצבת אופנה. "בבית לא קיבלתי עידוד לעשות את זה כשהייתי צעירה, לכן לפני שנתיים קיבלתי החלטה שהגיע הזמן ללמוד עיצוב אופנה, וכעת אני לקראת סיום לימודיי לקבלת תעודת מעצבת אופנה מטעם יחידת לימודי החוץ בויצו חיפה". דיאב חולמת לעצב שמלות כלה, אבל עד שהחלום יתגשם בעצת נבחרת היועצים של "מעצבות ביחד", היא מתקדמת בזהירות ובצעדים מדודים. "אומנם רציתי לעצב פריט לבוש, אבל השתכנעתי להתחיל מפריט מינימלי שיכול להיות אקססורי. למעשה יצרתי מיני-קולקציה של שרשראות קלועות משאריות בדים בעבודת יד. קראתי להן 'ג׳דאיל'. צמות. מקור העיצוב מגיע מהיותי בדואית, והשיער הארוך, העבה והחלק מאוד מוערך אצלנו".

שם המותג החדש של חנאן מסאלחה, אדריכלית בוגרת בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב, הוא MIZYAN. בערבית מרוקאית משמעותו "יפה", ובערבית ספרותית "קישוט". נקודת הפתיחה של מסאלחה, המציירת ומאיירת באופן יומיומי בעיקר פאטרנים אורגאניים וחופשיים, הייתה תחתיות עץ מודפסות באיוריה. הסוף היה בשל בהרבה: תכשיטי שולחן עשויים מפליז שעבר צריבה פוטוכימית וצופה בזהב, בעיצוב פרמטרי של פאטרנים המבוססים על משולשים ומאזכרים ערבסקות ומשרביות. מאז הסתיים הקורס הרחיבה מסאלחה את מגוון מוצריה ועתה היא מציעה גם תכשיטים באותה טכניקה.