מוקשים עכשיו

חשבתם שזו סוגייה שכבר אינה רלוונטית? טעיתם. 100 אלף מוקשים מוטמנים בגבולות ישראל. מה אפשר לעשות? זה מה שניר עמיר בחן בפרויקט הגמר המצטיין במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. בוגרים 2014

המוקש האקולוגי. הצעה לכרזת קמפיין שמציגה את עיקרון הפעולה של הטמנת הזרע במוקש נגד אזם

הצעה לכרזת קמפיין נגד מוקשים שמציגה את עיקרון הפעולה של הטמנת הזרע במוקש נגד אזם

 

 

ביקור בתערוכות סוף השנה במחלקות לעיצוב תעשייתי באקדמיות מגלה שלל פרויקטי גמר, רובם ככולם אובייקטים. מה שנסתר מהעין הוא המחקר האקדמי – כל אותן השאלות, הרעיונות, הניסויים, התוצאות והמסקנות שהובילו כל אחד מהסטודנטים לעיצוב החפץ הזה ולא אחר. לעתים החפצים עומדים בפני עצמם. לעתים המחקר שמאחוריהם הוא העיקר. כזה הוא "מוקש אקולוגי", פרויקט הגמר של ניר עמיר, שנבחר לפרויקט המצטיין השנה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. "מדובר בפרויקט גמר יוצא דופן בהיקפו", אומר חיים פרנס, ראש המחלקה, "שמנצל את ההזדמנות הניתנת לכל הסטודנטים להביע דעה, עמדה, פילוסופיה וקריאת כיוון, ועוסק בנושא שהוא מעבר לחדר המגורים שלנו, החשק שלנו לעונג, ליופי, לאסתטיקה, אלא למעשה שיש מאחוריו עמדה מוסרית, חברתית ומקצועית".

ואם אתם שואלים את עצמכם מה פתאום נזכר עמיר במוקשים, ונדמה לכם שאלו שייכים לזמנים עברו וכבר מזמן אינם רלוונטיים לחיינו, טעות בידכם. ממש בימים אלה, בעיצומו של מבצע "עמוד ענן", הזהיר קריין תשדיר השירות בגלגל"צ – בשעות הפריים טיים של ההאזנה לרדיו – את הנוסעים לבל יסטו מהכביש ויחצו שדות כדי לקצר את דרכם. שימו לב לגדרות עם שלטים צהובים, הוא התריע. בגבולות ישראל, מתברר מנתוני רשות המוקשים, עדיין מוטמנים כ-100 אלף מוקשים. תקציבים אומנם מאושרים לטובת פינוים, אבל המלאכה מורכבת, איטית, ויקרה.

כשהגיע הזמן לבחור את נושא מחקר עבודת הגמר, ביקש עמיר לנצל את החופש שמציעה האקדמיה כדי לתכנן פרויקט מורכב שהוא אינו יודע מראש כיצד יסתיים. "להתחיל את המחקר כשאין לי בדמיון את תמונת הסיום שלו, ואני לא יודע איך הוא ייראה". המוטיבציה המרכזית של עמיר, יוצא הנדסה קרבית, הייתה להעלות את נושא המוקשים למודעות – לעורר את המחשבה, לפתוח דיון. תחת המטרייה הזו הוא פרש מספר כיווני מחשבה, הצעות שחשיבותן היא בעצם תפקודן כזרקור המאיר בעיה ומסמן פתרון אפשרי, ולאו דווקא בהיותן עוד מוצר מוגמר בתעשיית הנשק העניפה ממילא, שבה הוא ממש לא רצה לקחת חלק.

 

זרע קטן תועלת גדולה

 

עמיר התחיל ממיפוי הבעיות הכרוכות במוקשים המוטמנים בקרקע: התכלות, זמניות (פירוק, נטרול), סימון, קיבוע (נגד סחף) ומניעת זיהום מי תהום ומי קרקע.

התכלות. אחת הסכנות היותר מוחשיות הקשורות בתעשיית התחמושת, מסביר עמיר, היא סכנת הנפלים, המוכרת אצלנו בעיקר בהקשר של פגזים. הנפלים הם תחמושת שמסיבות שונות לא התפוצצה, ונפלה לקרקע כשהיא עדיין מוכנה לפעולה, כלומר להתפוצצות. במצב הרה האסון הזה היא יכולה להישאר שנים רבות. לעתים קרובות, מספר עמיר, נראים הנפלים כאובייקטים מושכים שממש מזמינים לגעת בהם, והנגיעה הזו עלולה להסתיים באסון. אותו הדבר עם מוקשים, שהוטמנו בקרקע וכעבור שנים רבות כבר לא נדרשים.

תחשבו מה היה קורה לו תחמושת הייתה מורכבת מחומרים מתכלים? המוקשים הראשונים נגד אדם, מספר עמיר, יוצרו מחומרים טבעיים כאלה – עץ, זכוכית וקרמיקה, ולא מפלסטיק או מפח צבוע שאינם מתכלים, ובוודאי שאינם תורמים דבר לקרקע שבה הם מוטמנים.

זמניות. ולמה שלא נקבע למוקש "תאריך תפוגה" – איזשהו מהלך שיאפשר לתכנן מראש את נטרול מנגנוני ההפעלה שלו בחלוף הזמן שקצבנו לו?

סימון. כאשר מטמינים תחמושת באדמה, אין יודעים בוודאות היכן הוטמן כל מוקש ומוקש, ולכן ההתייחסות אל כל איזור ההטמנה היא כאל שטח מסוכן. פירוק המוקשים והחזרת תחושת הביטחון לאותה חלקת קרקע כרוכים בצעדים מסוכנים, יקרים, איטיים ולעתים קרובות מזהמים. לכן סימון מיקומו המדויק של כל מוקש יכול להקל ביותר על השבת הביטחון לאזור, משהתקבלה ההחלטה.

קיבוע. מוקשים, כידוע, אינם נשארים במקום שבו הם הוטמנו. סחף הקרקע סוחף עמו גם את המוקשים, ואלו צצים פתאום במקומות לא צפויים.

 זיהום. חומרי הנפץ, המתבססים על מיני חנקות, חודרים לקרקע ולמקווי מים ומזהמים אותם.

עמיר ניצל עקרונות פשוטים ששאל מהטבע כדי להציע פתרון אקולוגי שיענה על הבעיות שזיהה. היום, הוא מסביר, עם החומרים החכמים והטכנולוגיות החדשות, אפשר לייצר מוקשים שבבוא יומם ידעו להתפרק לקרקע מבלי להזיק לה. ולמה שלא נטמין בגוף המוקש זרע, הוא מקשה, ונותן דוגמה אילוסטרטיבית: "לו הייתי מטמין זרעי דקלים בתוך מוקשים, וכעבור מספר שנים הייתה שורה של דקלים במקום בו הוטמנו המוקשים, הייתי יודע שבכל מקום שצומח דקל יש מוקש". נביטתו של הזרע וגדילתו יביאו לפירוק מנגנון ההפעלה של המוקש, שורשי הצמח יעגנו את המוקש על הקרקע, ובאופן עקרוני יוכלו לנצל את חנקות חומר הנפץ ממש כאילו היו דשן, המורכב מאותה קבוצת חומרים. והנה פתרון אקולוגי לכל אותן בעיות הקשורות בהטמנת מוקשים וחומרים נפץ בקרקע.

 

העציץ המסתובב וגלאי שריפות היער המתוחכם

 

מניפת ההצעות שפרש עמיר במסגרת הקמפיין התיאורטי שתכנן להעלאת המודעות למוקשים רחבה: מאותם פתרונות לאיומים המרכזיים הגלומים במוקשים – דרכים אקולוגיות המאפשרות לסמן את מקום הטמנתם של המוקשים בחלוף הזמן, לקבע אותם לקרקע, לנטרל את מנגנון ההפעלה שלהם ולייצר אותם מחומרים מתכלים; דרך עציצים המדגימים את מנגנוני ההפעלה והנטרול של המוקשים ויכולים באופן תיאורטי להימכר כחלק מקמפיין שהכנסותיו יוקדשו לארגוני צדקה העוסקים בתחום או למימון קמפיין נגד מיקוש; ועד למוקש שעוזר לגלות שריפות יער.

המוקש הוא חפץ שעבר אבולוציה ארוכה, מסביר פרנס, שהנחה את עמיר בפרויקט. "הוא חפץ זדוני שמוגדר מקצועית כחפץ ממתין: הוא ממתיך מתוך בינה שנטמנה במנגנון שלו, לפעמים עשרות שנים, עד לרגע שבו הוא מזנק עצמאית לפעולה וגורם נזק, לפעמים ללא הבחנה וללא שום יכולת לעצור אותו". עמיר לקח את תכונות המוקש השליליות וניצל אותן, בין היתר, ליצירת שלושה מוצרי קונספט "חיוביים", הבאים לעזרת האדם במקום שיהוו איום על קיומו.

האחד הוא מוקש שנותן פתרון לבעיה אקוטית – איתור שריפות יער בזמן אמת וזיהוי כיווני התפשטותן. במוקש זה שילב עמיר גלאי אש ומשדר, וכך בעת שריפה, כשהאש מגיעה אל המוקש המוטמן בקרקע, היא מפעילה מנגנון מכני שמשמיע רעש כדי להזהיר את השוהים בסביבה הקרובה, ובמקביל שולח שדר למסופי כוחות הכיבוי.

המוצר השני הוא אדנית עציצים, שבבסיסם גלגל שיניים המדמה את המנגנון הסיבובי המחמש – או מנטרל, תלוי בכיוון הסיבוב –  מוקש נגד טנקים. במנגנון גלגל השיניים הזה שילב עמיר קשקש אצטרובל, שכאשר הוא נרטב, הוא מתנפח ומסובב את גלגל השיניים בפעימה אחת. אחר כך מתייבש הקשקש ומתכווץ, עד לפעם הבאה שמשקים את הצמח, וחוזר חלילה. כך, בעודו מתנהג כטיימר ומדגים את עיקרון הזמניות שניתן לצקת למנגנון הפעלת המוקש, מסובב קשקש האצטרובל את גלגל השיניים, שמסובב בתורו את העציץ, ובאופן הזה זוכים כל חלקי הצמח להפנות את פניהם אל השמש.

המוצר השלישי, מוקש נגד אדם המשמש כבית גידול לגלעין אבוקדו, מבטא את יכולתו של גרעין קטן, זרע, לנבוט בחלל המוקש; לשלוח שורשים שיקבעו את מוקש-גידולו לקרקע ויעכלו את חומר הנפץ שבתוכו על ידי יניקת חנקותיו; להצמיח גבעול שבתהליך גדילתו ידחף את מנגנון ההפעלה כלפי מעלה ובכך יביא לנטרולו, ולבסוף – יסמן את מיקומו.

"חשוב שבוגרים ישתמשו בכישרון שלהם כדי לעשות טוב, לחולל שינוי", מסכם פרנס. " אם משתמשים בו נכון, עיצוב יכול להיות תרופה".

 

 

הצעה לכרזת קמפיין שמציגה את עיקרון הפעולה של העציץ המסתובב בהשראת מנגנון מוקש נגד טנקים

הצעה לכרזת קמפיין נגד מוקשים שמציגה את עיקרון הפעולה של העציץ המסתובב בהשראת מנגנון מוקש נגד טנקים

המוקש האקולוגי. הצעה לכרזת קמפיין שמציגה את עיקרון הפעולה של המוקש המתריע על שריפות יער

הצעה לכרזת קמפיין נגד מוקשים שמציגה את עיקרון הפעולה של המוקש המתריע על שריפות יער

כך נראה מודל של מוקש נגד אדם שיוצר מעץ ומגופו נבט גרעין אבוקדו

דגם של מוקש נגד אדם שיוצר מעץ ובגופו נבט גרעין אבוקדו

דגם העציץ המסתובב  בהשראת מנגנון הההפעלה של מוקש נגד טנקים

דגם העציץ המסתובב בהשראת מנגנון הההפעלה של מוקש נגד טנקים

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *