מה במשבצת

שנה טובה הייתה למחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. תראו את עבודות הגמר של דניאל כהן-גולן, יפעה ראובן, אפרת ברקוביץ, רוית חפר ואורי אפרת, ותשפטו בעצמכם. בוגרים 2014

מנוחת גוון, אפרת ברקוביץ'. מבד משבצות קלטי מסורתי לשטיח משבצות מודולרי דו-צדי. צילום: אחיקם בן-יוסף

מנוחת גוון, אפרת ברקוביץ'. מבד משבצות קלטי מסורתי לשטיח משבצות מודולרי דו-צדי. צילום: אחיקם בן-יוסף

 

תשע"ד הייתה טובה למחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. בניין פרניק עבר שיפוץ, קומת הקרקע התפנתה והיא מתפרשת כעת על כל שטחה, נולים ממוחשבים חדשים נרכשו וקטיה אויכרמן נבחרה לעמוד בראשה. "המעשה העיצובי בטקסטיל", מתמצתת אויכרמן את העשייה במחלקה בקליפת אגוז, "מתחיל ביצירת חומרי גלם וממשיך עד הפיכתם לאובייקטים בעלי פונקציה ממשית וסימבולית. חומר, טכנולוגיה, מלאכה וגישה אסתטית-תרבותית קשורים האחד לשני באופן הדוק. מעשה ידני, תכנון ויצירה ממוחשבים וייצור תעשייתי אינם עוד הפכים מוצהרים, אלא חלקים באותו תהליך עיצובי הוליסטי ורחב" .

כל אלה באו לידי ביטוי בתערוכת הגמר. 43 הבוגרים הציגו מנעד עבודות מגוון, מעניין, לעתים שובה לב, לעתים מציע חדשנות של ממש. חמשת הפרויקטים הבאים הם דוגמה מצוינת.

 

חום, דניאל כהן-גולן. מנחות: יעל קליין-גולן, הדס הימלשיין

"ארוגים בחום", פרויקט הגמר של דניאל  כהן-גולן, נולד בשנה ג' בקורס פלסטיקה. בעקבות המפגש עם הפלסטיק לסוגיו, ביקשה כהן-גולן לבחון כיצד ניתן לשלב חוט פלסטי שניתך בחום ביריעת בד ארוגה, ומה יכולות להיות התוצאות – והיתרונות – של שילוב שכזה.

יום-יום, במשך שנה שלמה, היא ארגה את חוט הפלסטיק הניתך ביריעות כותנה ופוליאסטר בנול תעשייתי. חקרה את התנהגותו בטיפולי חום שונים, מה קורה לו כאשר הוא ניתך בתוך חיבורי האריגה ומשנה את מראהו, תכונותיו ומבנהו. האם הוא גורם להתקשחות הבד? להתכווצותו?

הטיפול בחום, גילתה כהן-גולן, משנה את צורתו של הבד, מביא להתכווצותו, ומעניק לו תכונות חדשות כאלסטיות. את השינויים האלה היא ניצלה לעיצוב קולקציית אריגים מתועשים לאופנה ולבית. המיוחד באריגים אלה היא היכולת לנצל את תכונות החומר שממנו הם מורכבים על מנת להתאימם לשימושיהם השונים.

לדיאלוג בין תכונות שונות ומנוגדות –  רך / קשה, נופל יציב , בולט שקוע, מעברים מדו מימד לתלת מימד – הבא לידי ביטוי בבדים שעיצבה, הוסיפה כהן-גולן רובד נוסף, מתעתע, על-ידי בחירה בפלטת צבעים מתכתית. כך בעודם משדרים תחושת נוקשות המתבקשת לכאורה מחומר מתכתי, מגע יד מגלה בדים רכים ונעימים.

 

ארוגים בחום. חוט תרמופלסטי הניתך בחום משנה את תכונות האריג וצורתו

ארוגים בחום. חוט תרמופלסטי הניתך בחום משנה את תכונות האריג וצורתו

ארוגים בחום. המראה מטאלי, תחושת המגע נעימה

ארוגים בחום. המראה מטאלי, תחושת המגע נעימה

אחד מבדי "ארוגים בחום". שינויי מבנה האריג לאחר החימום יוצר את הגזרה

שינויי מבנה האריג לאחר החימום יוצר את הגזרה

 

 

סריג תלת מימדי, יפעה ראובן. מנחים: אנה גיטלסון-קאהן ורועי שכנאי

בהשראת מבנה הכוורת ומבנים אורבניים פיתחה יפעה ראובן מבנים תלת מימדיים סרוגים. בעוד דניאל כהן-גולן שילבה סיב תרמופלסטי הניתך בחום באריגיה, ראובן שילבה סיב תרמופלסטי בסריגיה. התקשחותו של הסיב הפלסטי לאחר חימום היא זו שמאפשרת את קיפולי היריעה השטוחה למבנה נפחי.

השילוב בין החוט הפלסטי לחוטי הכותנה והצמר אפשר את תכנונם של משטחים קשיחים ומשטחים רכים באותו סריג. עיצוב הדוגמה מתבצע בתוכנת מחשב, וקובץ העיצוב עובר ישירות למכונת הסריגה התעשייתית. בתום הסריגה עובר הסריג הרך ורב השכבות טיפול בחום במכבש, וזה מקשיח את האזורים בהם שולב החומר הפלסטי. אותם אזורים – מעין קווי המתאר של הדוגמה – הם הניתנים לקיפול, והם אלה שקובעים את צורתו התלת מימדית של הסריג.

 

מבנה תלת מימדי מיריעה סרוגה. חימום הסריג מקשיח את הסיב הפלסטי ומאפשר את קיפול היריעה הסרוגה

מבנה תלת מימדי מיריעה סרוגה. חימום הסריג מקשיח את הסיב הפלסטי ומאפשר את קיפול היריעה

 

 

מנוחת גוון, אפרת ברקוביץ. מנחים: איתן בן-משה, הדס הימלשטיין

בהשראת בדי הטארטן המשובצים עיצבה אפרת ברקוביץ שטיחים דו-צדדיים. במסורות הקלטיות, היא אומרת, נארג הטארטן כפריט לבוש המסמן ומגדיר טריטוריה שבטית ומעמדית. הגריד המשתנה, מספר הגוונים והשילוב המסוים ביניהם היו הפרמטרים המגדירים.

את העקרונות שבבסיס הטארטן המסורתי תרגמה ברקוביץ לערכים בעיצוב שטיחים: הצבעוניות הקלאסית רועננה לגוונים עדכניים מוקפדים, ודוגמת המשבצת הבסיסית של הבד המסורתי, המבדלת בין אנשים, הומרה ליחידה בסיסית שרוחבה הוא רוחב הנול. הרכבת השטיח השלם מיחידות הטארטן הללו, פיסות ריבועיות ומלבניות, הפכה למעשה אישי המגדיר עבור כל אדם ואדם את מקומו הפרטי במרחב.

יחידות הטארטן יוצרו כולן בעבודת יד באריגה ובליבוד כשהן מורכבות משלוש שכבות צמר. פני השטח הצבעוניים של השטיח עשויים מצמר כבשים בריטיות בעוד שאלו בגווים החומים נארגו מצמר גמלים אורגני. מיחידות הטארטן האלה בחרה ברקוביץ להרכיב יריעה א-סימטרית התלויה בסך חלקיה.

 

צד א' של השטיח. יחידות הבסיס בגווני חום

צד א' של השטיח

מנוחת גוון. הצבעוניות המסורתית רועננה לגוונים אופנתיים

צד ב' של השטיח. הצבעוניות המסורתית רועננה לגוונים אופנתיים

 

 

רוית חפר, ערים ותשוקות. מנחות: יערה פרי ואנה גיטלסון-קאהן

מתוך מחקרן של שתי דיסציפלינות מנוגדות לכאורה – הסריג האלסטי ועולם המתכות – יצרה רוית חפר יריעות "תכשיטיות" של בדים סרוגים. הבדים של חפר משלבים חומרי גלם מקובלים בסריגה כצמר וויסקוזה, עם חומרים פחות קונבנציונאליים כחוטי נחושת ומתכות שעברו תהליכי חמצון. תהליכי העיבוד והייצור הקנו לסריג המוגמר תכונות חדשות, והתוצאה היא סריג מתכתי המשמר את האלסטיות ומשדר אסתטיקה מרהיבה, "עולם נחשק של מראות תעתוע, משחקי אור וצל ותלת מימד", כהגדרתה של חפר.

הסריגים נסרגו במכונה תעשייתית, מהלך שפותח בפניהם אפשרויות רבות מבחינת יישומים פוטנציאליים בעתיד.

 

ערים ותשוקות, רוית חפר. סריג מתכתי אלסטי

סריג מתכתי אלסטי

ערים ותשוקות. בדים סרוגים עם איכות תלת מימדית

בדים סרוגים עם איכות תלת מימדית

 

 

צורות חיים, אורי אפרת. מנחות: יערה פרי וגלי כנעני

פרויקט הגמר של אורי אפרת עוסק בהתפתחות שפה צורנית. צורה, מסבירה אפרת, כמו שפה, יכולה להיקרא במובנים שונים לפי האופן שבו אנחנו משחקים איתה ועל-פי ההקשרים השונים שאנחנו מנחילים עליה. בנקודת הפתיחה ערכה אפרת הקבלה בין צורת יסוד לתו בשפה, בהמשך בחנה רצף של קשרים באותו האופן בו ניתן להתייחס למילה או למשפט, ומשם התקדמה ליצירת משטחי קשרים ובחינתם כאילו היו טקסט.

החומר שבו בחרה להתעמק הוא חבל כותנה קלוע, וצורת היסוד שנבחרה היא הקשר הבודד. חיפוש אחר מחברים שיתווספו לסוגי הקשרים השונים, הוביל לשורת ניסיונות בטכניקות מגוונות מעולם הטקסטיל (וריאציות על רקמה/תפירה/אריגה). במלאכת מחשבת חיברה אפרת את חומרי הגלם – חבלי כותנה, שרוכי פוליאסטר וכותנה, איזולירבנד, חלקי מתכת, צינורות פלסטיק ופיסות עץ – למגוון אובייקטים טקסטיליים. אלו, היא מדגישה, מחויבים לשפה עצמה, ולאו דווקא לעולם החפצים השימושיים המוכר.

במהלך מחקרה בחנה אפרת מושגים כסימן, צורה, סמל, שפה, טקסט, זהות, דגל, ערסל, שטיח, וטריטוריה, התעמקה בהיבטיהם ההיסטוריים ובקשריהם התרבותיים, וניתחה את ביטוייהם החזותיים. בד בבד בחנה את מבנהו של חבל הכותנה הקלוע שבחרה כחומר הבסיס, את תכונותיו ואת גבולותיו, מתוך רצון לגלות ולחשוף את פניו השונים.

כשהיא מהלכת על הגבול בין השימושי ללא שימושי, ונעצרת בשמיש-אך-אינו-שימושי, עיצבה אפרת "אובייקטים המשלימים אחד את השני, ודרך היחסים ביניהם יוצרים מפתח להבנת השפה כולה". אנחנו, היא מסבירה, נוטים להקנות לכל חפץ הקשר שימושי גם אם אין בו שימוש של ממש. ואם מצא חן בעינינו, אנו חומדים אותו ומנכסים לו משמעות ושימוש לפי צרכינו. האובייקטים הטקסטיליים שעיצבה נטולי ייעוד שימושי מוכר שהוגדר מראש, והם מזמינים את הצופים למשחק של פיענוח, להחלת הגדרתם שלהם לפי ניסיונם הם, ותוך כדי לפיתוח שיח אודות גבולות המוכר.

 

צורות חיים. הקשר הוא צורת היסוד, האות, בשפה החזותית שפיתחה אפרת

הקשר הוא צורת היסוד, האות, בשפה החזותית שפיתחה אפרת

אובייקטים מפרויקט הגמר של אורי אפרת. רצף של קשרים ומחברים כאנלוגיה למילים ומשפטים

רצף של קשרים ומחברים כאנלוגיה למילים ומשפטים

צורות חיים. מהו הרגע, הדבר, שהופך אובייקט טקסטילי לערסל, למשל

ערסל כמשל. מהו הרגע, הדבר, שהופך אובייקט טקסטילי לשימושי

 

 

 

One Comment:

  1. Pingback: חבל הדקדוק הפנימי · Redesign Magazine

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *