כולם מוזמנים לגרד את הקיר

בין המיצב שהציג בשבוע העיצוב חולון, ההשתתפות ב"קיפולים" והסדנה שהוזמן להעביר בביתן השוויצרי בביאנלה לאדריכלות בוונציה, המעצב איתי אוהלי סוגר שנה בישראל אחרי איינדהובן

זיכרונות בצבעים מאת איתי אהלי. התחלה וסיום

זיכרונות בצבעים, התחלה וסיום. צילומים: איתי אוהלי

 

"זיכרונות בצבעים" הייתה אחת העבודות היפות והמקוריות שנעשו במיוחד לשבוע העיצוב חולון, ואיכשהו היא התפספסה ולא זכתה לתשומת לב בבלוגים ובתקשורת המקומית. בחו"ל דווקא פרגנו למיצב שהציג איתי אהלי בחדר המעבדה במוזיאון העיצוב החולוני.

השנה נבחרה לשבוע העיצוב תמה מרכזית, ילדות, ובהשראת ציורי הגירוד האהובים על ילדים עיצב אהלי שני חללים זהים: פינה עם שני קירות תוחמים, שולחן, שרפרף ואגרטל, כתמונת מראה זה של זה. האחד היה שחור כפחם עם פתיחת אירועי שבוע העיצוב. ההפתעה הייתה טמונה בהמשך, כשהזמין  את הקהל לגרד אותו עד כלות ולגלות את הקסם הצבעוני שנחבא מתחת לצבע השחור. את דוגמת הגירוד (PATTERN) של השני – שהזכירה ציור גדל-מידות ורב-קסם עם מחוות קריצה למאסטרים של האמנות המודרנית – תכנן אהלי במחשב והיא בוצעה בידי מכונה אוטומטית.

הרעיון עלה כשאהלי שיחק עם בתו בת השנתיים וחצי. "סתם קישקשנו, ופתאום הקשקוש הזה נראה בעיני מאוד יפה. וזה החזיר אותי לילדות, ולמחשבה על כל טכניקות היצירה שלא התייחסנו אל תוצריהן מבעד למשקפיים אסתטיות, וחשבתי שהיום, כמעצב בוגר, אני יכול להרחיב קצת את הדבר הזה, לצקת לתוכו ערך אסתטי ומשמעות נוספת".

אהלי ביקש לחזור אל זכרונות הילדות שלו, אל התמימות שבחוויה הראשונית של יצירה, של משחקים בחומר ולמידת טכניקות שונות. התעוררו בו געגוע לנאיביות שביצירה הספונטנית ועניין באיכות החזותית המאפיינת את תקופת הילדות. הוא נזכר בתמונות החול על דף מרוח בדבק, ובכתמים האקראיים שצייר, וכמוהו מיליוני ילדים, על צדו האחד של דף, קיפל וקיבל תמונת מראה מעניינת. לבסוף בחר בגירוד צבע (CRYON ETCHING), הטכניקה בה צובעים דף בגיר פסטל שמן, מכסים בשכבת גואש שחורה, חורטים דוגמאות, ובחריצים שנחרטו נחשף הצבע החבוי מתחת לשכבה השחורה.

"עד היום אני זוכר את ההפתעה, את הגילוי. רציתי ליצור עבודה שתציע חוויה אקטיבית למבקרים, ומצד שני תנצל את הטכניקה הזאת ליצירה של משהו קצת שונה עם ערך מוסף ברמת העיצוב". כך התפתח דיאלוג בין שני חללים, האחד אקטיבי, מזמין ופתוח, ונתון כולו לבחירות הגירוד של המבקרים האקראיים, השני ויזואלי, סגור ומתוכנן מראש. ביחד הצליחו שני החללים לשלב את העולם הילדותי, המשחקי, האנלוגי, עם העולם המבוגר המקצועי, הדיגיטלי, ולשמור על ערכי הילדות כרגשנות ותמימות יחד עם מתיחת גבולות הטכניקה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

שלא כמו בציור הילדים, הדרך למימוש הרעיון לא הייתה פשוטה כלל. אהלי פנה ל"טמבור" והועבר להתייעצות עם מומחי החברה. תשובתם של המומחים הייתה: "אי אפשר". "הם אמרו שהם לא מכירים דרך שבה אפשר יהיה לעשות את זה עם הצבעים שלהם. הרי בדרך כלל מה שאנחנו רוצים הוא שהצבעים ידבקו אחד לשני, ונוכל לכסות שכבת צבע אחת באחרת ולסגור עניין, ופתאום אני רוצה שהצבע יתקלף, ועוד בקלות". אבל העובדה שמומחי החברה לא חשבו שהפרויקט אפשרי לא מנעה מהם לתמוך בו. להיפך, האתגר הלהיב אותם, והם תמכו בניסויים של אהלי, וסיפקו לו את כל החומרים שביקש.

את בסיס ה-MDF צבע אהלי בשתי שכבות של צבעים אקריליים, שביניהן מפרידה שכבה שומנית. וזה עבד. העבודה עם הכרסומת הדיגיטלית של פאבלאב ישראל הניבה אף היא תוצאה מעניינת בין היתר משום שלא הייתה אחידה לחלוטין. "לפעמים הצבע גורד יותר, לפעמים פחות. זה נתן גם לעבודת המכונה תחושה קראפטית של עבודת יד, וזה מתקשר ל'דיגטל קראפט' שנמצא במרכז השיח היום. איך נותנים למכונה לעשות עבודה שעדיין תהיה בה תחושה של מגע ידני, וואן-אופי".

העיסוק בניסויים חומריים, במערכות חוקים שרירותיות המוכלות על תהליך הייצור, בנקודות ההשקה בין העיצוב הדיגיטלי לקראפט ולתוצאה הייחודית והחד-פעמית, כל אלה מלווים את אהלי ברבות מעבודותיו. FRACTURE (שבר), אחת העבודות המוקדמות שלו, מוצגת בימים אלה בתערוכה "קיפולים", שאצרו לי אדלקורט ופיליפ פימאנו במוזיאון העיצוב חולון.

"FRACTURE", מספר אהלי, התחילה בסדרה של ניסויים. בכולם נקודת המוצא הייתה זהה: ספסל בן שלושה מושבים. השוני היה בחומרים מהם יוצר הספסל: בטון, עץ, דיקט, קרטון, ספוג, אקריל שקוף. כל אחד מהספסלים עבר תהליך זהה שהביא לשבירתו. "החוקים פה היו מאוד ברורים: ליצור ספסל ולשבור אותו, ובכך לקבל למעשה שלושה כיסאות. המטרה הייתה לבחון את צורות השבירה השונות של החומרים השונים, ואת האופן שבו החומר ממנו מיוצר הספסל משפיע בסופו של דבר על האסתטיקה של הכיסאות. כי הספסלים היו זהים בצורתם, אבל הכיסאות שהתקבלו אחרי השבירה היו שונים זה מזה".

אהלי חזר לישראל בתחילת השנה אחרי מספר שנים בהולנד, בהן למד לתואר השני באקדמיית לעיצוב באיינדהובן. בשנה שעברה זכה יחד עם שניים מחבריו ללימודים בפרס מגזין האדריכלות ההולנדי FRAME  וחברת הרהיטים MOOOI בשבוע העיצוב של מילאנו על עיצוב IMPULSIVE FURNISHING UNIT. השנה לימד במכון האקדמי טכנולוגי חולון, ואף עיצב, יחד עם שלומית באומן, את תערוכת בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי שתיפתח מחרתיים (17.7.14). בספטמבר הוא יציג את UNPACKING בגלריה ג'וזף בפריז, ויעביר בביתן השוויצרי (שאצר האנס אולריך אובריכט) בביאנלה לאדריכלות בונציה, סדנה בהזמנת IN RESIDENCE. אבל, הוא אומר, בגלל המרחקים הגיאוגרפיים  זה לא פשוט להיות בקשר עם העולם. בדיוק עכשיו "דרוך דיזיין" ביקשו להציג בגלריה באמסטרדם את "זיכרונות בצבעים", אבל עלויות המשלוח הגבוהות לא אפשרו את מימוש הפרויקט.

 

זיכרונות בצבעים מאת איתי אהלי. החדר שגורד בכרסומת הדיגיטלית

ליל כוכבים וחברים. הפינה שגורדה בכרסומת דיגיטלית. צילום: בני גם זו לטובה שבוע העיצוב חולון 2014

זיכרונות בצבעים מאת איתי אהלי. נקודת הסיום

זיכרונות בצבעים. המבקרים הוזמנו לגרד את החלל ככל שירצו

זיכרונות בצבעים, הפינה שגורדה בכרסומת דיגיטלית

הפינה שגורדה בכרסומת דיגיטלית

זיכרונות בצבעים מאת איתי אהלי. הפינה שגורדה בכרסומת דיגיטלית

הפינה שגורדה בכרסומת דיגיטלית

FRACTURE, גרסת הבטון החדשה המוצגת ב"קיפולים" במוזיאון העיצוב חולון

FRACTURE, גרסת הבטון החדשה המוצגת ב"קיפולים" במוזיאון העיצוב חולון

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *