כוורת בסרט (גרסת הבית)

יהונתן כהן משנקר לא רק עיצב מחדש את הכוורת כרהיט שנכנס בנוחות לבית, הוא גם פישט את תהליך רדיית הדבש המיושן והמורכב, וצמצם אותו ללחיצת כפתור בלבד. בוגרים 2016

הכוורת הביתית של יונתן כהן. רדיית דבש בלחיצת כפתור

הכוורת הביתית של יהונתן כהן. רדיית דבש בלחיצת כפתור. צילומים: נמרוד סונדרס

 

יהונתן כהן גדל במושב שדמות דבורה בגליל. אביו היה דבוראי, וכילד הוא נדרש לתת יד ולעזור, "גם כשזה לא היה קל, ובטח לא כיף גדול". כבר אז, הוא אומר היום, "כל השיטה נראתה לי כל כך מסובכת, ולא הצלחתי להבין איך קרה שמקצוע הדבוראות נשאר כל-כך מאחור – אותם כלים פרימיטיביים ואותה טכניקה שבהם משתמשים היום, הם אלו שבהם השתמשו לפני מאות ואולי אלפי שנים".

בשנים האחרונות מספרן של הדבורים יורד, כמות הדבש שהן מייצרות יורדת אף היא, והפרעת התמוטטות המושבה – התופעה של היעלמות פתאומית של דבורים פועלות מכוורותיהם – שהתרחשה ב-2007 בבת אחת במספר מדינות בעולם – הציבה את דבורת הדבש במרכזם של מחקרים רבים.

אחת המגמות הבולטות במחקר בשנים האחרונות הוא החתירה למציאת פתרונות לגידול דבורים בסביבה העירונית ההולכת וגדלה. בפרויקט הגמר שלו במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר תכנן כהן שיטה חדשה לגידול דבורים, ולא רק שיטה חדשה לגידול דבורים, אלא שיטה חדשה לגידול דבורים בבית.

כהן ביקש לקרב את האדם לדבורה ולפשט את תהליך רדיית הדבש שנמצא בלבו של מקצוע הדבוראות. הוא שם לעצמו למטרה להנגיש את הטיפול הדבורים ובדבש דרך יצירת חוויה חדשה, שתוביל  לעיצוב מוצר – כוורת – שיתקבל ככל רהיט אחר בסביבה הביתית. כשהוא משלב בין הטבע לטכנולוגיה, הצליח כהן לצמצם את תהליך רדיית הדבש המסורתי הנהוג היום – להביא את הכוורת, לפתוח אותה, להוציא את חלות הדבש, להכניס לצנטרפוגה ולהפעיל – לפעולה פשוטה שאינה דורשת שום ידע או מיומנות: כל מה שצריך כדי לקבל דבש בכוורת הביתית של כהן הוא ללחוץ על כפתור.

הכוורת של כהן עשויה מעץ, זכוכית וקרמיקה – חומרים חמים, אהובים, בסיסיים בעיצוב הפנים. היא מורכבת מרגלי עץ, מיכל זכוכית, ושרוול, ואת תכנונה הובילה בראש ובראשונה ההקפדה על נוחות הדבורה, ואחריה נוחות המשתמשים. גובהה, למשל, חושב בהתאמה לגובהנו הממוצע. בחלקה העליון, השקוף, דרות הדבורים. לכהן היא הזכירה לרגע משהו מפעמוני הזכוכית שנצרו עדויות פיזיות מעוררות השתאות מעולם הטבע בחדרי הפלאות ספוני העץ ורחבי הידיים. אלא שבשונה מאותם ממצאים דוממים לרוב, פעילות הדבורים בכוורת, מסביר כהן, מייצרת רעש גרפי רב. במפגש בין תזוזתן התמידית, הרוחשת, הכאוטית לכאורה, לבין קרירותה השקטה של המעטפת השקופה; בין מראן האמורפי של חלות הדבש שהן מייצרות, לבין צורתה המעוגלת, הברורה, הרכה, הנקייה של הזכוכית; בין הסטריליות של המיכל לחיי הפרא המתרחשים בין כתליו כמעין שמורת טבע שהוכנסה למוזיאון, נוצר מתח, והמתח הזה יוצר עניין.

השרוול שמתחבר לכוורת מאפשר לדבורים להיכנס ולצאת ממנה החוצה ובחזרה. לדבורים, מסביר כהן, יש GPS פנימי, והן יודעות לנווט את דרכן מהכוורת החוצה ובחזרה אליה, כל עוד לא משנים את מיקום פתח הכניסה והיציאה. כך אין למעשה מגע ישיר בין הדבורים לבני הבית. וגם אם קורה המקרה, ודבורה נכנסת בטעות הבייתה במקום לכוורת, דבר לא יקרה. דבורים אינן עוקצות,  מבטיח כהן, אם לא מציקים להן. ואם רוצים לדייק את תנאיהן בבית לאלו שבחוץ, אפשר עם רדת החשיכה לכסות את הכוורת בשמיכה.

עוד לפני שהציג את הכוורת הביתית, החל כהן בתהליכי רישום פטנט, מתוך מחשבה על פיתוחה בעתיד למוצר. כעת, הוא אומר, ישמח לפגוש, לשמוע, לקבל מידע מאנשים שמתעניינים בפרויקט ובקידומו. יהיה מעניין לעקוב. מנחה: אלכס פדואה

 

הכוורת הביתית של יונתן כהן. כמו רהיט

הכוורת הביתית של יהונתן כהן. כמו רהיט

הכוורת מתוכננת לספק חצי קילו דבש לחודש (בצילום עם צנצנת דבש בגומחה הייעודית)

הכוורת מתוכננת לספק חצי קילו דבש לחודש

כך נראית הכוורת כשהגומחה למילוי צנצנת הדבש סגורה

כך נראית הכוורת כשהגומחה למילוי צנצנת הדבש סגורה

רדיית דבש בלחיצת כפתור

.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *