יש ASH חדש בבלוק

בברגהיין המיתולוגי בברלין נולד הרעיון, ובחמישי הקרוב יושק במועדון הבלוק אירוע הפתיחה של ASH, פרויקט חדש שמחבר אמנות ותרבות מועדונים. לחוות אמנות דרך הגוף

ינון זינגר

Pink Orgy, איור של ינון זינגר

 

לפני שנה וחצי, כשהגיעה למועדון הברגהיין בברלין, תפסו את תשומת לבה של מירב פרי-דבש צילומי שחור-לבן שעוסקים בחיי הלילה התלויים על הקירות. ככל שהתארך הלילה היא הרגישה החמצה בכך שעבודות הצילום אינן נותנות לה ערך מוסף. "למדתי במדרשה לאמנות בבית-ברל, והרגשתי שאני באה ליהנות ולבלות, ואני פתוחה לראות דברים, ואני שוהה במועדון זמן רב, ובעצם למה במקום סתם צילומים שמדברים על חיי הלילה, אין משהו שיקח אותי למקום אחר. כי הרי כל הרעיון של המועדון והמוזיקה הוא לקחת אותך למקום אחר שהוא שונה מחיי היומיום שלך".

בברגהיין המיתולוגי, הנחשב למוביל בסצינת המועדונים הבינלאומית, נולד הרעיון שהתגלגל לפרויקט ASH, מיזם חדש המבקש לחבר בין אמנות לתרבות המועדונים. ASH מבוסס על סדרת אירועים חד פעמיים שנמשכים לילה אחד, ומפגישים את העולמות המנוגדים-לכאורה של המועדון האפלולי ותערוכת האמנות, כדי להציע לצופה תנאי צפייה חדשים ומאתגרים בעבודות מותאמות-חלל. אירוע הפתיחה של ASH יתקיים בום חמישי הקרוב, 22.10.15, במועדון "הבלוק".

כשהרעיון מתגלגל בראשה החליטה פרי-דבש לפנות ללימודי אוצרות ומוזיאולגיה. בשלוחת הטכניון בשרונה תל-אביב פגשה את מרינה פוזנר, בוגרת החוג לעיצוב בסמינר הקיבוצים. החיבור בין פרי-דבש, 42, אמא לארבעה מהמושב נווה-ירק, ופוזנר, 31, התל-אביבית, היה מיידי. "סיפרתי למרינה את הרעיון, והיא ישר הבינה על מה אני מדברת. התחלנו לעבוד ביחד ולחשוב על מקום מתאים. מרינה הכירה את הבלוק, שכבר יש לו רקורד בשיתופי פעולה עם אמנים, והפרויקט יצא לדרך".

בשנים האחרונות עבדה פוזנר בתחומי הקריאייטיב ויחסי הציבור, ובמקביל יצרה עבודות אופנה אמנותיות, אותן הציגה בגלריה "החווה" בחולון ובמוזיאון העיצוב חולון במסגרת שבוע האופנה. "חיפשתי כל הזמן מקום חדש ליצור בו באופן כלשהו. הגעתי ללימודי אוצרות בטכניון והחיבור בין מירב וביני הוליד את מה שיוצא לפועל היום".

בשונה מהקופסה הלבנה של המוזיאון והגלריה, פרי-דבש ופוזנר מבקשות לתת לבאי המועדון לחוש את האמנות דרך הגוף ולא דרך הראש, "להביא אותם למקום שאין בו כללי התנהגות של נכון לא נכון כמו בחלל מוזיאלי, ועם זאת בלי להתפשר על איכות האמנות. ליצור חיבור סינרגי שיעצים את שתי החוויות – זו של הצפייה באמנות וזו של המועדון".

"אמנות מטבעה בוחנת גבולות הן הפנימיים והן החיצוניים, מחפשת לחצות קווים ולשבור מוסכמות, ודרך השבר לתת מקום לחשיבה מחודשת. וכמו בכל תחום, התקדמות מתרחשת כאשר נפרץ גבול, המקום המוכר והבטוח מתערער, ומפנה את מקומו לאפשרות נוספת שפותחת עולם חדש.

"עד היום החיבור בין עולם המועדונים והאמנות נעשה על ידי אמנים כמו רן סלווין או יוחאי מטוס,  שהושפעו מהמועדון והביאו דימויים ממנו אל המוזיאון. החיבור שלנו מבקש לעשות את הפעולה ההפוכה ולהביא את האמנים שמציגים בחללים של המוזיאון – למועדון. במועדונים יש שימוש ב-VJ, שיוצר דימויים אקראיים שמגיבים לסאונד במועדון. בעבודות שלנו האמנים התבקשו להתאים את העבודות לתחושה שיש במועדון, מעין מקום שבין ערות לשינה, דמדומי המוח, ושם לתת לדימוי לעבוד עם הסאונד. העבודות הנתלות על הקירות החשופים, הכהים, מבקשות ליצור את הקסם של יצירה שמגיחה מהחושך.

"אפשר לומר שבמועדון החומות נפתחות. אתה יכול להשתחרר ולהיות מי שתבחר. באופן דומה אמנות טובה לוקחת את הצופה לכל מקום אליו ירצה להגיע. כשהבנו איך החיבור לאמנות ינער את חלל המועדון, סחפנו אחרינו 13 אמנים, שהקו המנחה בבחירתם היה החיפוש שלהם אחרי המקום הפתוח; אמנים שמפרקים חוויה ותחושות לגורמים של רגש והתבוננות עמוקה ומחברים אותם יחד בסדר שונה; אמנים שמחפשים את המקום של האינדיבידואל שבא להיות חלק משלם; אמנות שעומדת באומץ מול המקום של המועדון הרווי בתוכן פנימי, שלא מפחדת להיטמע אלא מבינה שהחיבור יעצים אותה ויהדהד אותה הלאה".

האמנים המשתתפים הם: רונן שהרבני, רן סלוין, ניבי אלרואי, גיל זבלדובסקי, יוחאי מטוס, גילי אבישר, אבי מוסל, ינון זינגר, שחף פרדיליילו, רוני וייס, לילך מדר, מיכל צ׳יטיאט וערן צפריר (לונדון). חלק מהעבודות נעשו במיוחד ל"טרנספורמציה" מתוך התאמה לחלל "הבלוק". כאלו הן העבודות של שחף פרדיליילו, רוני וייס, רן סלבין, ערן צפריר. אחרות עברו אדפטציות שיתאימו לתנאי השטח. הטכניקות מגוונות: וידאו, מיצב, ציור, צילום וקולאז'. "ההנחיה לאמנים הייתה לא לפגוע במקום של באי המועדון שמחפשים להשתחרר מהיומיום ולעבור סוג של מדיטציה עם המוזיקה. לכן הדימויים בעבודות נשארים פתוחים. האמנות צריכה להיות מורגשת, ולא בהכרח מובנת. לדוגמה העבודות של אבי מונסל, שהוא במאי קולנוע. העבודות שלו הן עולם מלואו, בלי מילים, בלי דימוי ממשי, רק מתנועה קלה. וזה הפתיע אותנו עד כמה לא צריך מילים, בימוי. כל אחד יוצר לעצמו את הסיפור תוך כדי. זה המקום שחיפשנו אצל האמנים.

"הדבר היחיד שנדרש מהצופה הוא להימצא במקום שמרפה את הידיעה ונותן לדברים לקרות. האתגר הוא להיות מובילים במקום שיש בו הרבה גירויים משלו. להיכנס בשקט ולטלטל את הצופה הלאה. להגביר את תחושת הצפייה באמנות ואת חווית המועדון גם יחד. אמנים שלא פחדו מהחיבור הזה, ויוצאים באומץ מתוך התבנית הברורה ומוכנים להציג אותה בתנאים אחרים, אומנים שמבינים את הדרך שהעבודות שלהם יתרמו מהחיבור".

החשש שתאורת המועדון תפגע בעבודות, מספרות פוזנר ופרי-דבש, הוביל לבחירת עבודות שאינן תלויות בתאורה חיצונית, עבודות שלא רק שיכולות "לעבוד" בחושך, אלא כאלה שתאורת המועדון מאירה אותן באור נוסף, ולהיפך – הן מאירות את המועדון באור חדש. מכיוון שהמטרה היא להיטמע בחלל ולא להשתלט עליו או לשנות אותו, רוב העבודות, הן מגלות, יהיו מוקרנות על הקירות החשופים של המועדון, כשהן מגיחות מהקיר כמו קסם. הרבה חשיבה הושקעה בהצבה ותלייה שלא יהיו  ברורות מאליהן, שיצרו אפקט הפתעה.

איך הייתה התגובה של האמנים?

"חלקם חששו שהתאורה במועדון תהיה גורם מפריע לנראות העבודה, אבל כשעשינו ניסיונות בחלל הם נוכחו שהעבודה דווקא מקבלת ערך מוסף מהתאורה הצבעונית והמרצדת. פתאום זה שם אותה במקום אחר לגמרי, והחיבור שנוצר מאוד מעניין".

היו אמנים שסירבו?

"היו כאלה שבהתחלה סירבו, אבל מהאמנים שממש רצינו, כולם ממש מגויסים. אנחנו עדיין נרגשות מכך שהם הסכימו להאמין ברעיון ובנו, וללכת איתנו את הדרך הזאת בלי שידעו מה תהיה התוצאה. היום הרבה יוצרים מתקשרים אלינו ושואלים אם עדיין אפשר להיות חלק מהדבר הזה. אז אנחנו רושמות לנו לאירועים הבאים".

מאיפה המימון?

"התחלנו את כל התהליך ללא ידיעה ברורה אודות סדרי הגודל של העלויות. בדרך למדנו שהעלויות בהחלט מאתגרות, בוודאי כשמדובר ביוזמה ראשונה של אנשים פרטיים ללא שום תמיכה מגוף ציבורי. אנחנו לא מבקשות להרוויח כרגע מהפרויקט, וגם האמנים לא מקבלים כסף על ההשתתפות, ועדיין, רק השכרת הציוד, הדפסת העבודות, והציוד לאמנים מגיעים לסכום של 25 אלף שקל. כדי שלא כל הנטל יהיה עלינו, החלטנו לפנות ללב האנשים בפרויקט גיוס המונים".

נכון לעכשיו גייסו פרי-דבש ופוזנר 97% מ-10,000 השקלים שביקשו לגייס דרך הד-סטארט. הקמפיין יסתיים בעוד 18 ימים, ועדיין אפשר להצטרף ולתמוך.

העבודות מוצעות למכירה?

"בהגדרה זו אינה תערוכה מסחרית, ועם זאת אם יהיה עניין, העבודות יוכלו להימכר".

תוכניות הלאה?

"היינו רוצות להמשיך את הפרויקט בקונסטלציות שונות עם מועדונים נוספים בארץ ובעולם. אנחנו מנסות לראות איך אנחנו עוברות עם ASH גם לחו"ל. מירב נוסעת ללונדון בסוף אוקטובר לפגישות במועדונים".

 

'טרנספורמציה', אירוע הפתיחה של ASH בשיתוף מועדון 'הבלוק', יתקיים ב-22.10.15, בשעה 22:00, במועדון הבלוק, דרך שלמה 157, תל-אביב. מחיר למגיעים עד חצות: 50 שקל.

 

עבודה של אבי מוסל

אבי מוסל, מתוך עבודת הווידאו שתוצג ב"טרנספורמציה"

ערן צפריר

ערן צפריר, מתוך עבודת הווידאו שתוצג ב"טרנספורמציה"

רן סלבין

רן סלבין, מתוך עבודת הווידאו שתוצג ב"טרנספורמציה"

רונן שהרבני

רונן שהרבני, מתוך עבודת הווידאו שתוצג ב"טרנספורמציה"

גילי אבישר

גילי אבישר, מתוך עבודת הווידאו שתוצג ב"טרנספורמציה"

לילך מדר

לילך מדר

 

 

 

One Comment:

  1. פרפרית לילה

    זהירות, הונאה!!! מדובר במשהו כמו שבעה מוצגים שהולכים לאיבוד בפיזורם באקראי בשטח המועדון הענק והמפותל. ללא כל כיתוב אודות העבודות (שחלקן הקטן ראוי להקרא אמנות) כנדרש כדי להיקרא 'תערוכה', זה נראה כמו פוסטרים מהסנטר בחדרו של מתבגר סר טעם במיוחד.
    הכתבה מתארת ומסבירה את הרעיון של האירוע בעוד שבתערוכה (בה ביקרנו בתשלום מלא) אין שום ביטוי לקו שכביכול הנחה את האוצרות להפיקה, ואת כותבי הכתבה לקדמה.
    מומלץ עם זאת לבקר במקום, אם חשקה נפשכם להשקיע כסף בלימוד כיצד לא נראית תערוכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *