יום, לילה ועיר

את האובייקטים הפיסוליים שהוא יוצר ממשיל אריה ברקוביץ' לבנייני העיר הגדולה, ואת יחסי הגומלין ביניהם הוא מקביל למרחב הציבורי. 24, תערוכה חדשה ב"מקום לאמנות"

אובייקטים פיסוליים מחומרים תעשייתיים

אובייקטים פיסוליים מחומרים תעשייתיים. צילום: רן ארדה

 

ב"מקום לאמנות" בקריית המלאכה מוצגת תערוכתו של אריה ברקוביץ' "24". מתחילת דרכו המקצועית, מספר ברקוביץ', מנהלו האמנותי של בית האמנים התל-אביבי, כתב העיצוב לשעבר של "הארץ" ומרצה לאמנות ולעיצוב, נשזרו שני העולמות בעשייתו. באוניברסיטת תל אביב למד עיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון, במכון אבני ובביתו של רפי לביא ספג אמנות. "אני חושב שהשילוב בין השניים בא לידי ביטוי במיוחד בעבודות העץ של עשר השנים האחרונות", הוא אומר. מחומרי רדי מייד – שאריות עץ מנגריות שאלמלא נאספו היו מושלכות לפח, חלקי ספוג, צמר סינתטי, יריעות גומי, בדי ריפוד – יוצר ברקוביץ' עבודות פיסוליות המעלות שאלות על היחסים בין נמוך לגבוה, בין פסולת לאובייקט אמנותי נשגב. במעשה האמנותי הוא מבקש להחזיר את כבודו האבוד של החומר שננטש וכמעט נזרק לזבל. "יש כאן", הוא אומר, "סוג של פרפראזה על החיים בכלל. על השאלה מכובד ומה אינו מכובד, על היחס אל השוליים – ולאופן שבו השוליים מוצבים במרכז. חלקי העץ ובדי הריפוד שבאים מעולם העיצוב והתיאטרון, מורמים לעבודה אמנותית בעלת ערכים פיסוליים קלאסיים של קומפוזיציה, שיווי משקל, חלל, מסה ואנטי מסה".

את האובייקטים הפיסוליים שהוא יוצר ממשיל ברקוביץ' לבנייני העיר הגדולה, ואת יחסי הגומלין ביניהם הוא מקביל למרחב הציבורי. הנוף האורבני, לדידו, מורכב מצורות גיאומטריות קשיחות – הבניינים – וצורות אורגניות רכות – הצמחייה, השמים – ומיתרגם לשפה צורנית שגם בה אלמנטים רכים פורצים מתוך קונסטרוקציות קשיחות, מנסים להתמתח מתוך אנרגיה עצורה ומכווצת, להתפרש במרחב מבין הסדקים והפרצות שבקיר.

ראשיתו של גוף העבודות האורבניות, אם אפשר לקרוא לו כך, של ברקוביץ' בתערוכה "ת"א דרך האופניים" שהוצגה במרכז הבאוהאוס ב-2006. העיסוק ביחסי הכוח בין השוליים והמרכז קיבל אולי פרספקטיבה נוספת כשהציג ברקוביץ' בשנה שעברה בגלריה בנימין את פרפרי תעתוע – תערוכה וספר אמן משותפים לו ולערן צור. הוא דיבר אז על המעבר כאיש צעיר ממקום פרובינציאלי (באר שבע) לכרך (תל אביב), על חרדה ואופטימיות, על תלישות וזרות שמוסוות בעזרת אסתטיקה יפה ומתעתעת.

סדרת העבודות החדשה של ברקוביץ' "ממשיכה את עיסוקו במחקר והפשטה של אורבניות ושל קיום במרחב העירוני", כותב האוצר, ניר הרמט.  "24 העבודות – 22 אובייקטים פיסוליים מעץ ומחומרים תעשייתיים ושני ציורי אקריליק על בד", הוא מסביר, "מרמזות ליממה". במרכז החלל, על במה רחבה, מורמים פסלי העץ כמעט לגובה המבט. משני עבריהם, זה מול זה, תלויים על הקירות השמש והירח – סוגרים מעגל, מהווים מסגרת של זמן ושל מקום לאובייקטים שבתווך.

ברקוביץ': "העבודות ב-'24' מדברות על ארעיות. על נזנח ושולי. הציורים מסגירים מאבק וחיבור בין המערב למזרח. בחלקם העליון אפשר לזהות צורות גיאומטריות באוהאוסיות, ובחלקם התחתון צורות עגולות ומתפתלות שמזכירות את הבתים הערביים. וכשהן ביחד, יוצרות כל העבודות מרקם אורבני רוחש חיים".

 

 

אלמנטים רכים פורצים מתוך טקסטורות קשיחות

אלמנטים רכים פורצים מתוך טקסטורות קשיחות

תלישות וזרות מוסוות בעזרת אסתטיקה יפה ומתעתעת

תלישות וזרות מוסוות בעזרת אסתטיקה יפה ומתעתעת

מרקם אורבני רוחש חיים. 22 האובייקטים על הבמה הלבנה

מרקם אורבני רוחש חיים

24, עם הפנים אל השמש

24, עם הפנים אל השמש

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *