הנבחרים 2015 (2)

נעים להכיר: המחזור החדש של טרמינל העיצוב בת-ים יוצא לדרך. 14 מעצבים מכל שדות העיצוב: תקשורת חזותית, אופנה, טקסטיל, תכשיטים, מוצר, וגם צילום. פוסט שני בסדרה

אנדריי. צילום: ניר סלקמן

אנדריי. צילום: ניר סלקמן

 

אחרי שנתיים מוצלחות, והישגים מרשימים של המעצבים המשתתפים בתוכנית, השבוע יצא לדרך מחזור המעצבים השלישי של טרמינל העיצוב בת-ים – המיזם של עמותת "לצאת מהקופסא" המשלב תוכנית העצמה למעצבים בתחילת דרכם המקצועית עם קידום בני נוער בעזרת לימודי עיצוב. מאות מעצבים פנו ותהליך הבחירה לא היה פשוט. 14 המעצבים שנבחרו למחזור הנוכחי קיבלו סטודיו במתחם ה"טרמינל" ויזכו לליווי מקצועי שמטרתו לעזור להם לפתח ולשכלל את מיומנויותיהם המקצועיות והעסקיות. בתמורה הם משלמים שכר דירה סמלי ותורמים מכשרונם והשכלתם בעבודה עם נוער בבתי ספר נבחרים בעיר בת ים במסגרת התוכנית "מעצבים לעתיד", שגם אותה יזמה העמותה. בקרוב יושק טרמינל העיצוב החדש בירוחם וגם בכרמיאל קורים דברים חדשים שאספר עליהם בהמשך. ועכשיו למעצבי טרמינל בת-ים מחזור 2015 – פוסט שני בסדרה.

 

ניר סלקמן

לניר סלקמן יש תואר ראשון במדעי המחשב מהמרכז הבינתחומי, ועד לפני שנה עבד כמהנדס תוכנה. מקום עבודתו האחרון היה חברת SAP. את הרומן עם הצילום התחיל כתחביב. בהמשך למד שנתיים בבית-הספר לצילום של סטודיו גברא, "והיום", הוא אומר, "הסטודיו הוא הבית השני שלי, המקום שבזכותו אני מצלם ושהפך את הצילום לאחת האהבות הגדולות בחיים שלי. רותי, מנהלת הסטודיו, האמינה בי והצליחה לגרום לי להאמין בעצמי, והיא זו שדחפה אותי לעשות את מה שאני באמת אוהב".

הוא מצלם כבר שש שנים. עד לפני שנה בעיקר בסופי שבוע ובשביל הכיף, ומלפני שנה באופן מקצועי, כשהוא מתמחה בצילום אופנה, פרסום ותדמית. "אני מאוד אוהב אסתטיקה וניקיון ואני חושב שזה מאפיין את סגנון העבודות שלי. אני פחות אוהב להשתמש בפירוטכניקה, ואני מאמין שאדם, באשר הוא, יכול להיות יפה ומרגש כל כך אם נתפוס את הרגע הנכון ונתעד אותו".

כמי שעד לפני שנה הצילום היה עבורו הובי, ההספקים שלו מרשימים. הוא הספיק לצלם עבור סוכנויות דוגמנות בניו יורק, לונדון, פריז וישראל; עבודות של מעצבים ישראלים; הצגות ילדים לכרזות; הוא צילם את ההופעות של ריטה והראל סקאת', והוזמן על ידי ההפקות של כוכב נולד ואקס פקטור לצלם את חגית יאסו זוכת הראשונה ורוז פוסטאנז זוכת השנייה. כן, ועבודות הצילום שלו התפרסמו בין היתר ב-Xnet וואלה ומאקו.

 

 

עמרי א. צילום: ניר סלקמן

עמרי א. צילום: ניר סלקמן

עמית מ. צילום: ניר סלקמן

עמית מ. צילום: ניר סלקמן

איתן ב. צילום: ניר סלקמן

איתן ב. צילום: ניר סלקמן

צילום: ניר סלקמן. דוגמנית: לי לוי לסוכנות דה ז'ה וו. איפור: ליאורה דייזי

צילום: ניר סלקמן. דוגמנית: לי לוי לסוכנות דה ז'ה וו. איפור: ליאורה דייזי

 

עמרי כהן

בשנה השלישית ללימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, יצא עמרי כהן לחילופי סטודנטים בבית הספר הגבוה לעיצוב בלוצרן Hochschule D&K שבשוויץ. לאחר שנה בה עבד בסטודיו של שירה שכטר יצא לדרך עצמאית.

"כמה שזה נשמע בנאלי, תמיד אהבתי לצייר זו התשוקה שלי והמקום בו אני מממש את עצמי", הוא אומר, ומסביר שהיות שסגנון האיור שלו מגוון, הוא מאפשר לו להרחיב את קשת הפרויקטים שהוא יכול להציע. במסגרת הסטודיו שלו, Omriku, הוא מתמקד באיור בלבד, ועובד עם המדיה ולקוחות מסחריים, כמו גם על פרויקטים אישיים ועבודות איור לתערוכות.

הוא מאייר ל"המקום הכי חם בגיהנום" – מגזין הרשת החברתי של עינת פישביין ואירית דולב, ול"פנאי פלוס"; לחברת "גרשיים", שמפיקה מוצרים שמקדמים את השפה העברית, יצר תחתיות לכוסות וכרטיסי ברכה מאוירים ועליהם בתים משירים עבריים, ולחנויות "יאנגה" ורשת "דניאלה" אייר אלמנטים בעיצוב החלל. בשבוע האיור של תל-אביב השתתף בתערוכה "מאייר מאיייר מאייר" שהציגה דיאלוגים מאוירים בין מרצי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר לבין בגרי המחלקה, ולאחרונה השתתף בתערוכה "עדיין אופטימיים" שהתקיימה בחודש שעבר בגלריה ויטרינה ב-HIT לציון עשור למותו של דודו גבע.

הוא אוהב צבע, ואם שואלים אותו מה הלאה, אז הוא משתף ומספר שהיה רוצה לאייר לעתונים ולמגזינים הגדולים בארץ ובעולם, ולעבוד עם המותגים "הכי נחשקים כמו אפל, פראדה ונייקי – אם מותר לחלום!”

 

 

עמרי כהן, לפני שהטפטוף האינטרנטי יהפוך לזרם. איור ל"המקום הכי חם בגיהנום"

עמרי כהן, לפני שהטפטוף האינטרנטי יהפוך לזרם. איור ל"המקום הכי חם בגיהנום"

עמרי כהן, איור לתערוכה "עדיין אופטימיים" לציון עשור למותו של דודו גבע

עמרי כהן, איור לתערוכה "עדיין אופטימיים" לציון עשור למותו של דודו גבע

מרי כהן, איור למגזין F/O/D. אוריאל יקותיאל, בדרן ופרפורמר

עמרי כהן, איור למגזין F/O/D. אוריאל יקותיאל, בדרן ופרפורמר

עמרי כהן, אחד מכרטיסי הברכה לגרשיים עם השיר קח את הזמן של אהוד מנור

עמרי כהן, אחד מכרטיסי הברכה לגרשיים

 

אדריאן ברקוביץ'

אדריאן ברקוביץ' למד אומנם עיצוב מוצר (באסכולה-מימד), אבל מגיל צעיר אהבתו נתונה לאופנה. סבתו לימדה אותו לתפור, ומאז הוא קשור לבד, נופח ביריעה הדו-מימדית חיים חדשים. בהתחלה בשינויי קאסטום מייד לבגדים שקנה, ובשנים האחרונות באופן יותר מקצועי. בדרך למד תדמיתנות, השתלט על המידע הטכני, והיום הוא מעצב בגדי גברים.

State Of Adrian הוא לא מותג מיינסטרים, וטרנדים פחות משמעותיים בעיני ברקוביץ' כשהוא רואה בעיני רוחו את הקולקציות המתהוות. יותר משהוא מייצר אופנה, הוא יוצר את האני מאמין האמנותי שלו. מבחינתו הבגד מייצג חיבור רגשי, והוא מקווה שילווה את בעליו למשך שנים. החיתוכים שלו אינם שגרתיים, הגזרות פיסוליות, אמנות ואדריכלות נפגשות בהדפסים, וכמותן גם סוגי טקסטיל שונים. הנוחות חשובה והעמידה בכביסות גם.

לפינת העבודה שלו בטרמינל העביר ברקוביץ' את שלוש מכונות התפירה ושולחן התדמיתנות, ועל הסטנד עדיין תלויים דגמי החורף הקודם לצד דגמי הקיץ שאוטוטו יגיעו לחנויות נבחרות. נכון להיום  STARTEOFADRIAN הוא מותג איכותי קטן, משפחתי, שמתנהל באווירה אינטימית בקשר עם קהל אוהביו המושבעים, שיכולים להתקשר, להתעניין, או להזמין פריט זה או אחר.

 

 

StateOfAdrian. תיקי טוטה מודפסים

StateOfAdrian. תיקי טוטה מודפסים

StateOfAdrian. אמירה אמנותית אישית

StateOfAdrian, אמירה אמנותית אישית. צילום: דוד מונשווקסי, דוגמן: אמיר לוין

StateOfAdrian. מותג קטן ואינטימי

StateOfAdrian, מותג קטן ואינטימי. צילום: דוד מונשווקסי, דוגמן: אמיר לוין (מימין), צילום: אלון שפרנסקי, דוגמן: Alfren Fabris for MC2 (משמאל)

 

יורי מובשוביץ'

את פינת העבודה החדשה שלו בטרמינל צייד יורי מובשוביץ' במדפסת תלת מימד. במדפסת הזו יצר את מטריושקת הינשופים. כשייגמר חומר הגלם הכחול שאיתו מגיעה המדפסת, יוכל להדפיס את בבושקות הינשופים בשלל צבעים.

על המדפים מונחות חנוכיות הקרמיקה שעיצב – פרשנות מודרנית השומרת על הצורה האיקונית של החנוכייה הקלאסית. את החנוכיות אגב, בגימור גלוזרה לבנה וגלזורה בגוון בורנזה, אפשר לקנות ברשת טולמנ'ס.

את הסטודיו פתח מובשוביץ' רק לפני חצי שנה, אבל מאחוריו ניסיון בן שש שנים בעבודה עם כמה ממשרדי העיצוב המובילים בארץ בתחום עיצוב המוצר והעיצוב התעשייתי, ביניהם  NekudaDM ו-I2D. הוא עיצב מוצרים עבור חברות ישראליות ובינלאומיות בתחומים מגוונים: מוצרי צריכה, טכנולוגיה, טכנולוגיה לבישה, מוצרים רפואיים, אבטחה ופרויקטים סביבתיים.

מובשוביץ' בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר מחזור 2010, ובמקביל למתן שירותי עיצוב לחברות טכנולוגיה, רפואה ומוצרי צריכה, הוא החל לפתח מוצרי לייף סטייל בעיצובו.

 

 

יורי מובשוביץ', מטריושקת ינשוף. הבבושקות יוצרו במדפסת תלת מימד

יורי מובשוביץ', מטריושקות הינשוף יוצרו במדפסת תלת מימד. צילום: פוטופוטו – צילום תיקי עבודות

יורי מובשוביץ', חנוכיות הקרמיקה בצורת מנורה עם גלזורה לבנה וברונזה

יורי מובשוביץ', חנוכיות הקרמיקה

 

אורי ארואסטי

את לימודיו בחוג לאמנויות העיצוב ב"סמינר הקיבוצים" סיים אורי ארואסטי בהצטיינות בשנת 2011. מאז עבד במגוון חברות וסטודיות המתמחים בייצור מודלים לתעשייה, פתח סטודיו עצמאי, וכיום הוא מרצה ב"סמינר הקיבוצים" וב"שנקר", ומפתח מוצרים למרחב הביתי.

לאחרונה פיתח שלוש סדרות מוצרים: GAPS –  גופי תאורה ושרפרפים מעץ אלון ורשת פלדה תעשייתית. LAYERS – שולחן קפה ושרפרפים מעץ לבנה ופלדה. KAV – גופי תאורה, קקטוסים ופמוטים עשויים בטון בשילוב עור בתפירה ידנית.

 

 

אורי ארואסטי, KAV. מסגרת עציץ מבטון. צילום: פוטופוטו- צילום תיקי עבודות

אורי ארואסטי, KAV. מסגרת עציץ מבטון. צילום: פוטופוטו – צילום תיקי עבודות

אורי ארואסטי, KAV. מנורה מבטון ועור בתפירה ידנית. צילום: פוטופוטו- צילום תיקי עבודות

אורי ארואסטי, KAV. מנורה מבטון ועור בתפירה ידנית. צילום: פוטופוטו – צילום תיקי עבודות

 

נועם לוינסון

בשנקר נועם לוינסון למדה עיצוב טקסטיל, התמחתה במסלול סריגה וסיימה ב-2013. אחר כך עבדה באסופה (חנות ובית לעיצוב ישראלי), ובמקביל עיצבה בובות גוף גדולות מימדים לאירועים שונים ביניהם העדלאידע.

ואז פרצה עם ליין הגפילטע פיש. זה התחיל בקורס סריגה בשנה ג' בלימודים, כשהסטודנטים התבקשו לעצב קולקציית סריגים. את הסריגים שלה בחרה לוינסון לעצב בהשראת אוכל אשכנזי. היה שם סריג גפילטע פיש, סריג מרק עוף וסריג פולקה. "ומאז זה משהו שיש לי בבטן".

בראש השנה  תפרה כרטיסי ברכה בהשראת הגפילטע עם משפטים פולניים ומכרה בירידה של אסופה המתקיים לפני החגים. ההיענות הפתיעה, ואז, לקראת שבוע האוכל הפולני, הזמין המכון הפולני שני פופים בצורת קציצת הקרפיון עם הגזר.

כך נולד ליין מוצרי הגפילטע פיש, הכולל פופים וכריות ומחזיקי מפתחות וארנקים וקלמרים ונעלי תינוקות ואפילו קוקיות. וגם מי שלא מתלהב מהקציצה המתקתקה, לא יוכל שלא לחייך לנוכח שלל מוצרי הגפילטע האפרפרים עם הנקודה הכתומה. למותג שלה קראה noma – שם החיבה שלה מילדות, ובאתר שלה תוכלו לראות את עבודותיה מתקופת הלימודים, מוצרי הגפליטע והכתבות שנכתבו עליהם.

 

 

נועם לוינסון, כריות גפילטע פיש

נועם לוינסון, כריות גפילטע פיש

ארנקי הגפליטע של לוינסון

ארנקי הגפליטע של לוינסון

גפילט בטעם של פעם. ארנקי גפילטע בסגנון של פעם

ארנקי גפילטע בטעם של פעם. צילום: פוטופוטו – צילום תיקי עבודות

נועם לוינסון, פוף גפילע פיש

נועם לוינסון, פוף גפילע פיש

 

סטיבן יונסף

סטיבן יונסף נולד וגדל בקולומביה. ב-2006 עלה לארץ, למד ארבע שנים בחוג לאמנויות העיצוב ב"סמינר הקיבוצים", וסיים בשנה שעברה. בימים אלה הוא בשלבי ההקמה הראשונים של סטודיו לעיצוב משלו – Nuevo Design. במקביל הוא מפתח פריטי יודאיקה ומוצרים למרחב הביתי.

שני מוצרים שעיצב כבר נמכרים. TWIST הוא פקק אוניברסלי לבקבוקי פלסטיק לשימוש יומיומי. מעבר לקריצה ההומוריסטית לידית השיבר המרכזי של צנרת הבית, צורתו הגדולה והנוחה לאחיזה של פותחן הפקק עונה על הצורך שיש לאנשים המתקשים בהפעלת הכוח והמוטוריקה העדינה הנדרשות לפתיחה הסיבובית של הפקק הסטנדרטי.

מוצר מחויך אחר של יונסף הוא חנוכייה שצורתם של קניה היא כצורת אטבי כביסה. האטבים יכולים להיתפס בכל משטח – במגבלות הפונקציה של האטב – מבלי להזדקק לבסיס מותאם במיוחד.

בפרויקט הגמר שלו עיצב יונסף כיסא, שולחן קטן, גוף תאורה ומדף המיועדים לחדרים קטנים ומותקנים בתוך הקיר מאחורי דלת פתיחה, ובשעת הצורך נשלפים החוצה.

סטיבן יונסף, טוויסט. פקק בקבוק בצורת ידית ברז שיבר מקל על הפתיחה

סטיבן יונסף, טוויסט, פקק בקבוק קל לפתיחה. צילומים: דדי אליאס

סטיבן יונסף, חנוכיית אטבים. צילום: דדי אליאס

סטיבן יונסף, חנוכיית אטבים

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *