החכם החדש

עם תואר ראשון במדעי המוח ועבר בחברת תוכנה, הצליחה נגה ספיר, בפרויקט הגמר המצטיין שלה בשנקר, להכניס את מערכת הביופידבק לכדור סרוג חכם, קטן ושובה לב. בוגרים 2016

Reflect. אלטרנטיבה ניידת, קטנה ונישאת למערכת הביופידבק המוכרת

Reflect. אלטרנטיבה ניידת, קטנה ונישאת למערכת הביופידבק המוכרת. צילומים: אחיקם בן יוסף

 

לפני שנה עברה המעבדה לאינטראקציה שבראשה עומדים מיכל רינות ושחר גייגר מ-HIT לשנקר. עבור נגה ספיר פתיחתו של המרכז לעיצוב וטכנולוגיה על-שם כדר הייתה בשורה טובה. בזכות המעבדה, יכולה הייתה ספיר לממש את פרויקט הגמר שלה: סדרת כדורים סרוגים חכמים, המפגישה בין עיצוב לטכנולוגיה ויוצרת דו-שיח בין אדם לחפץ.

לכאורה אפשר היה לצפות שפרויקט מהסוג של Reflect ייולד במחלקה לעיצוב תעשייתי, ולא במסלול הסריגה במחלקה לעיצוב טקסטיל, שבראשה עומדת קטיה אויכרמן. מצד שני, משיודעים שלעיצוב הגיעה ספיר אחרי שסיימה את התואר הראשון בתוכנית למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב המשותפת לחוג לפסיכולוגיה ולחוג לביולוגיה, כשמאחוריה כמה שנות עבודה בחברת תוכנה, החיבור בין העיצוב לטכנולוגיה ובין הסריגה לחפץ ביופידבק פחות מפתיע.

Reflect, מספרת ספיר על הפרויקט, הוא "כדור המסייע לרגיעה באמצעות ביופידבק תוך יצירת חוויה חזותית וטקטילית. הוא מתעורר לחיים במגע האצבעות, ומספק מידע על תנודות ברמת המתח הנפשי של המשתמש באמצעות נקודות אור המוטמעות בטקסטיל. ככל שהמשתמש נרגע, כך הכדור הופך מואר יותר.

"באמצעות הכדור ניתן לתרגל שיטות להרגעה והרפיה, הפגת חרדה והתמודדות עם לחץ,  תוך הישענות על עקרונות השיטה הטיפולית של ביופידבק. בשיטה זו, נחשף המשתמש למדדים פיזיולוגיים בגופו המעידים על מתח וכך הוא לומד לתרגל כיצד להשפיע עליהם ודרכם על רמת הרגיעה.

"כדור ה-Reflect רגיש לשינוים במוליכות חשמלית של העור – מדד מוכח ומהימן למצב עוררות. המדידה נעשית באמצעות העברת זרם חשמלי מזערי בין שתי נקודות על פני כריות האצבעות, בהן ריכוז גבוה של בלוטות הזעה מיקרוסקופיות המגיבות בתוך שנייה עד שלוש שניות לגירוי פסיכולוגי ורגשי. ככל שהמטופל מעורר יותר, מוליכות העור נעשית טובה יותר. מכשירי ביופידבק מנצלים תכונה זו על מנת לכמת את השינוי במוליכות ולהציגו למטופל".

מכשירי ביופידבק הם לא דבר חדש. אבל כל מי שמכיר אותם, יודע שמדובר במכשירים מסורבלים  בהם מחובר המטופל לאלקטרודות בקצות האצבעות, ואת המשוב הוא מקבל על גבי מסך המחשב. ספיר הצליחה להרכיב את מערכת הביופידפק בכדור סרוג שקוטרו כעשרה סנטימטרים בלבד, ובכך היא מציעה למערכת המסורבלת והנייחת אלטרנטיבה ניידת, קטנה ונישאת, המשחררת את המשתמש מאלקטרודות ומסכים. המחשב מוטמע בתוך הכדור ונסתר מן העין, והחיווי על רמת הלחץ נעשה באמצעות פעימות אור, באופן נהיר, נגיש, מוחשי ולא מאיים.

"הכדור", מסבירה ספיר, "נסרג כיחידה אחת שלמה המשלבת חוטי טנסל (Tencel) ממקור טבעי היוצרים בד רך, נעים למגע, עמיד ו'נושם', וחוטים מוליכים העשויים מניילון מצופה כסף. הטקסטיל מקיף גוף ספוגי שבו חבוי מיקרו-בקר השולט בעוצמת האור על פי המידע הנקלט מאזורי המגע עם האצבעות.

"המבנה התלת-מימדי המושלם של הכדור מתקבל מתכנון יריעה דו מימדית הנסרגת במכונת סריגה תעשייתית שטוחה ונסגרת בתפר בודד. הצבע הכחול, המוכר כבעל אפקט מרגיע, נוכח בעיצוב הטקסטיל וגם באורות החבויים בו. באמצעות אור פועם ונעים, נוצרת חוויה אישית ושקטה אשר לא מפריעה לסביבה ומאפשרת קשר אינטימי בין המשתמש לכדור".

 

אנטיתזה לסמארטפון

 

הוויתור של ספיר על מסלול אקדמי באחד משדות המחקר החמים היום לטובת לימודי עיצוב הפתיע את סביבתה הקרובה והתקבל בהתחלה בחשש מה.

איך בכלל קרה המעבר הזה?

"בדרך כלל מה שעושים כשמסיימים תואר ראשון, זה להמשיך לתואר שני ולדוקטורט, ומכיוון שעבדתי קצת במעבדה במהלך הלימודים, הבנתי שאני לא באמת רוצה להמשיך עם האינרציה הזאת. רציתי לעשות משהו שהוא יותר משלי, משהו שיאפשר לי ליצור בעצמי, וגם לראות את תוצרי היצירה, ולא להריץ ניסויים שהתוצאה שלהם אמורה להיות ידועה מראש. מחקר הוא מאוד מעניין, אבל רציתי להכניס את עצמי לעשייה המחקרית.

"תמיד סרגתי, כי סבתא שלי לימדה אותי לסרוג, אבל זה היה בגדר תחביב. תפסתי את עצמי כבנאדם ריאלי ולוגי, חזק במתימטיקה ובמדעים. ואף פעם לא ניסיתי להחזיק עיפרון בצורה יצירתית. כשהתחלתי לחשוב על מה אני רוצה לעשות, חשבתי לקחת כמה קורסים, אולי ללמוד לתפור. עוד לא הכרתי בכלל את האופציה של לימודי טקסטיל. ואז הלכתי לערבים פתוחים בכל מיני מכינות לעיצוב, וממש התרגשתי מהאפשרות לנסות ולשנות כיוון. התכוננתי, הכנתי תיק עבודות, וכשהתקבלתי לשנקר, זה היה ממש מרגש".

גם בשנקר עברה ספיר כברת דרך. בהתחלה חששה שלא תהיה שייכת, ושבטח כולם למדו אמנות בתיכון, לעומתה, שתפסה את עצמה כבנאדם פחות יצירתי. די מהר החששות הופגו. "מצאתי דרכים להשתמש במה שאני טובה בו – דרכים לשלב את החשיבה שלי, שהיא בדרך כלל פרקטית ולוגית, ויחד עם זה לפתח את היכולת שלי כמעצבת".

בקיץ שעבר, במסגרת חילופי סטודנטים, היא נשלחה ללונדון, לסטודיו STUART PETERS – חברה לייצור סריגי אופנה עם סניפים בלונדון, בנגקוק ודאקה, בירת בנגלדש, ולקוחות מסדר הגודל של מרקס אנד ספנסר. במשך חודשיים שהתה ספיר בלב הפועם של העסק הבינלאומי השוקק. "זה היה מאוד מעניין לראות במשך חודשיים איך פועל סטודיו של חברה מסחרית גדולה, אבל ביסס את התחושה שלי שתעשיית האופנה היא זה לא משהו שאני רוצה לעבוד בו. ראשית כי זה תחום מאוד מהיר ולמעצב אין הרבה יכולת להשפיע ולתת דרור ליצירתיות שלו, ושנית משום שתעשיית האופנה במיוחד מעלה שאלות אתיות הקשורות לזיהום ולתנאי עבודה, שקשה לי להתחבר אליהן".

מהו  הדבר שהיה הכי חשוב לך בפרויקט?

"להשתמש בעיצוב בטקסטיל באופן משמעותי שיש לו השפעה. במהלך שלוש השנים הראשונות שלי בשנקר די התכחשתי לרקע שלי, וכשהתחלתי לחשוב על רעיון, צץ הנושא של ביופידבק, שהוא מאוד מעניין בפני עצמו כי הוא מפגש בין גוף ונפש.

"נתקלתי בסרטון מאוד יפה שמציג בחור ישראלי שלבש שעון ספורט שמקליט פרמטרים גופניים, ובן הזוג שלו נפרד ממנו, וכשזה קרה, הוא יכול היה לראות על גרף את הנקודה שבה נשבר לו הלב. וכשרואים את זה, יש לזה איזשהו אימפקט מאוד גודל. כי הדברים שקורים בגוף שלנו, הדברים שהכדור בודק, הם קורים לרוב באופן לא מודע, אבל הם מלווים אותנו כל הזמן. זו ממש תופעה מוחשית לרגש שאנחנו לא יכולים לשים במילים, אבל אנחנו יכולים להגיד – הנה זאת ההשפעה של מה שקרה לי. וזה מאוד מרגש בעיניי.

"ביופידבק זה כלי טיפולי. יושבים המטפל והמטופל ומדברים, ובזמן אמת הם רואים על מסך מה מתחולל בתוך הגוף של המטופל, וזה מדהים לראות את זה. אבל למערכת הביופידבק יש משהו שהוא מלחיץ, כי שמים לך אלקטרודות על האצבעות, והחיווי, מה שאתה רואה, נראה הרבה פעמים כמו פלט של אקג. יש פתרונות שהם יותר ויזואליים – תוכנות או משחקים שמשחקים באמצעות הגוף, שבהן לומדים להפעיל משהו במחשב באמעות הגוף, שזה גם מדהים.

"אבל אני רציתי לקחת את זה ולחבר את זה לטקסטיל, שבהגדרה יש בו משהו מאוד נעים ורך ומתקשר מבחינה מוחשית. לו הייתי רוצה, יכולתי לחבר את זה למחשב או לעשות איזו אפליקציה לטלפון, אבל רציתי לעשות משהו שהוא אובייקט, שהוא סוג של אנטיתזה לטלפון.

"הסמארטפון הוא דוגמה טובה, כי הוא סוג של אובייקט מעוצב שמאוד משפיע על חיי היומיום שלנו, אבל הוא גם מקור ללחץ: הוא כל הזמן דורש את תשומת הלב שלנו חוצה. ואני רציתי להתנתק מכל הרעשים האלה, וליצור חוויה של תקשורת ושל אינטראקציה אינטימית עם האובייקט, שמאפשרת להתמקד פנימה. וטקסטיל מאפשר את זה בצורה מאוד נעימה. אם משלבים בטקסטיל חוטים מוליכים, ויוצרים חיישנים סרוגים, הנסרגים כחלק מתוך הכדור, הוא לא מרגיש כמו משהו רפואי או טיפולי. בשונה החוויה הנוכחית בטיפול בביופידבק, שיש בה משהו קר, האינטראקציה עם הכדור מזמנת חוויה חמה יותר, אינטימית, שעוזרת לנו להתחבר למקום השקט שלנו ולהירגע".

הנחו את ספיר במהלך הפרויקט הדס הימלשיין ומריה זברין, ובעניינים הטכנולוגיים יעץ שחר גייגר.

 

הכדור מתעורר לחיים במגע האצבעות, ומספק מידע על תנודות ברמת המתח הנפשי של המשתמש באמצעות נקודות אור המוטמעות בטקסטיל

הכדור מתעורר לחיים במגע האצבעות, ומספק מידע על תנודות ברמת המתח הנפשי באמצעות נקודות אור המוטמעות בטקסטיל

האינטראקציה עם הכדור מזמנת חוויה חמה יותר, אינטימית, שעוזרת לנו להתחבר למקום השקט שלנו ולהירגע

האינטראקציה עם הכדור מזמנת חוויה חמה יותר, אינטימית, שעוזרת לנו להתחבר למקום השקט שלנו ולהירגע

והחיווי על רמת הלחץ נעשה באמצעות פעימות אור, באופן נהיר, נגיש, מוחשי ולא מאיים

והחיווי על רמת הלחץ נעשה באמצעות פעימות אור, באופן נהיר, נגיש, מוחשי ולא מאיים

באמצעות הכדור ניתן לתרגל שיטות להרגעה והרפיה, הפגת חרדה והתמודדות עם לחץ

באמצעות הכדור ניתן לתרגל שיטות להרגעה והרפיה, הפגת חרדה והתמודדות עם לחץ

 

 

One Comment:

  1. מקסים
    היכן ניתן להשיג?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *