החיים אחרי פשניסטה

על הטיסות ברחבי הגלובוס, מיליוני הצפיות ברשת, ההזמנה להציג בטריאנלה וב-MƎTHESIS פורצת הדרך בטורטונה. עשרה חודשים אחרי פרויקט הגמר, דנית פלג כובשת את העולם. מילנו 2016

 

לא בטוח שדנית פלג חלמה שתוזמן להרצות על עבודתה בכל העולם, תתארח בטוק שואוז לצד סלבריטאים, ותזכה לצפיות של יותר מחמישה מיליון איש כשתעלה את סרטון עבודתה לרשת – בשעות הארוכות בהן עמלה על פרויקט הגמר שלה "החירות מובילה את העם", במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בקיץ האחרון. בשבוע הבא, באירועי הסלונה דל מובילה, היא תציג את מערכת הלבוש הלבנה מתוך הפרויקט ב-New Craft, אחת מתערוכות הטריאנלה, שתתקיים בפאבלאב המילנזי פבריקה דל ואפורה. בתערוכה אחרת, שתתקיים בזונה טורטונה, הוזמנה פלג, עם תשעה מעצבים נוספים מרחבי העולם, לעצב פריטים לשולחן שיפגינו את הקפיצה הגדולה שעברו התוכנות ומדפסות התלת-מימד המדפיסות במתכת, ואת יכולותיהן החדשות בעיצוב מוצרי היי-אנד. התערוכה – MƎTHESIS – היא פרי שיתוף פעולה בין אוטודסק, סיסמה D3 ולנובו, ואגב, גם אנשי make it LEO הוזמנו לאירועיה כדי להציג את הפלטפורמה החדישה שבנו.

בין לילה הפכה פלג לכוכבת השעה, חברה בנבחרת מצומצמת של פורצות דרך בליגה הבינלאומית של מעצבי טכנולוגיית העתיד. כל זה בעקבות פרויקט הגמר שלה, בו עיצבה קולקציית לבוש ייחודית בהדפסה תלת מימדית במדפסת ביתית. נכון, בגדים המיוצרים בהדפסת תלת-מימד מוכרים מזה כמה שנים, אולם זו הפעם הראשונה שקולקציית ready-to-wear שלמה מודפסת כולה, מתחילתה ועד סופה, כולל נעליים ואקססוריז, במדפסת ביתית. במקרה של פלג במדפסת WITBOX של חברת BQ. דגמי הקולקציה מורכבים ממבנים גמישים, המודפסים בחומר רך (פילמנט) בשם Fila Flex, ויוצרים טקסטורה לבישה דמוית תחרה.

בעיצוב הקולקציה שאבה פלג השראה מציורו של דלקרואה "החירות מובילה את העם". מוטיבים ממנה, היא מספרת, נוכחים בצבעוניות ובקומפוזיציה של הבגדים. דלקרואה התייחס בעבודתו הידועה ביותר למהפכה הצרפתית ולתוצאותיה החברתיות. פלג שואלת את רעיון החירות לרבדים שונים לגמרי, אם כי גם הם, אפשר לומר, מתייחסים לשינויים חברתיים. "השאיפה לחירות", היא מבארת, "מתבטאת בראש ובראשונה בעצם הבחירה בהדפסה התלת-מימדית, טכנולוגיה שעתידה לתת בידי מעצבים את החופש לממש את חזונם ללא צורך במתווכים, ולפתוח בפני הצרכנים דרכים חדשות לבחור ולרכוש אופנה, ללא מגבלות של מקום וזמן".

סטפנו מיצ'לי, אוצר התערוכה "קראפט חדש", הגיע לפלג דרך שנקר. "הוא מאוד אהב את הרעיון שעיצוב הקולקציה מאפשר לשלוח את הבגדים במייל. מצד שני הקולקציה עדיין לגמרי ניו קראפט, כי היא דרשה עבודת יד. משטח המדפסת הוא בגודל דף A4 , ולכן הבגדים הודפסו בחלקים-חלקים, וצריך היה לחבר אותם זה לזה בהדבקה. היה כאן שילוב בין התפירה, שבמקרה שלי הייתה הדבקה, לבין שלב עיצוב הגזרות וייצור הטקסטיל עצמו – שנעשה במחשב.

"הבגד הוא בעצם קובץ מחשב, וכל אחד יכול להדפיס אותו בכל מקום ובכל זמן. אומנם אנחנו עדיין לא שם מבחינה טכנולוגית, אבל עוד כמה שנים, כשמדפסות תלת-מימד ימכרו בכל סופר, אני מאמינה שזה יהיה מאוד נפוץ לשלוח בגדים במייל, ואני מרגישה שבפרויקט הזה התעסקתי עם עתיד עולם האופנה, שבו הבגדים יהיו דיגיטליים".

החומר שאיתו הדפסת את הבגדים נעים למגע? יש לו איכויות של בד?

"היום בדרך כלל פוגשים בטכנולוגיה הזו בעיקר פלסטיקים קשיחים כמו PLA. כשהבנתי שאני צריכה למצוא חומר גמיש, כי טקסטיל תמיד עשוי מחומר רך, היה לי ברור ש-PLA  לא יביא אותי לשום מקום. פריצת הדרך בפרויקט הייתה כשמצאתי את ה- FILA FLEX שהוא פילמנט חדש שמייצרת חברה ספרדית בשם Recreus. הפילה פלקס מאוד עמיד וחזק, וקיים בצבעים רבים. הוא מאוד נעים למגע, ומפתיע איך הוא מרגיש על הגוף, אבל הוא עדיין סוג של גומי. בעוד כמה שנים הפילמנט הזה יהיה עשוי ממשי או מכותנה, וכבר בשנה שנתיים הקרובות ייצרו אותו מפוליאסטר, ואז הוא ממש ירגיש כמו הבד הרגיל שכולם מכירים.

"מבחינה זו כרגע הכוח של הפרויקט שלי הוא במחקר ובהוכחה של הקונספט, יותר מאשר בפן הפרקטי. על אף שאני לובשת הרבה בגדים שהם היברידיים, ומשלבים טקסטיל וטקסטיל מודפס, ואני מאוד אוהבת ללבוש אותם. אני מאמינה שהמעבר לבגדים המודפסים יהיה הדרגתי. הוא יתחיל משילובים בין בדים רגילים וחלקים בהדפסת תלת-מימד, ולאט לאט יתקדם עד להדפסה מלאה של הבגד. בינתיים הדבר יחיד שהבגדים שהדפסתי דורשים ממני זה לכבס אותם במדיח כלים ולא במכונות כביסה".

את הפילה פלקס גילתה פלג דרך "טק פקטורי פלוס". מי שהכיר לה את מעבדת מדפסות התלת-מימד מגבעתיים הייתה מעבדת המייקרים של XLN  בתל-אביב. "הגעתי אליהם, והם נתנו לי לנסות את כל המדפסות שלהם. הייתי שם ימים ולילות. אחרי שהבנתי שיש מדפסת אחת שעושה טוב את מה שאני רוצה, הם קישרו אותי ל'טק פקטורי פלוס', שהם היבואנים שלה. מה שעוד הבנתי הוא, שזה הולך לקחת לי המון שעות, אלפי שעות, להדפיס את כל הקולקציה, ושאני צריכה כמה שיותר מדפסות כדי לעמוד בדד-ליין של ההגשה. וכאן טק פקטורי פלוס ממש התגייסו ועזרו לי,  גם עם תהליך הפיתוח, גם עם שעות הדפסה ללא תשלום, והם גם אפשרו לי לשכור מהם מדפסות. הייתה תקופה ששש מדפסות עבדו במקביל אצלנו בבית, שזה מאוד לא רגיל. מצד שני בן-הזוג שלי, דן, עושה שיווק לסטארט-אפים, וביחד התחלנו לתעד את כל התהליך. בסופו יצרנו סרטון".

את הראשוניות לסרטון בחרו פלג ובן זוגה לתת לפשניטסה, "בלוג אופנה מאוד מפורסם. הם ראיינו אותי, והיו הראשונים שפרסמו את הסרטון כחלק מהפוסט שכתבו עליי". ההחלטה הזו, בדיעבד, הייתה רגע מכונן עבור פלג. הכתבה על "החירות מובילה את העם" עלתה בפשניסטה ב-22 ביולי, "והפכה לכתבה הכי נקראת אצלם בכל הזמנים, שזה היה הזוי מאוד (נכון להיום היא זכתה ל-22 אלף שיתופים – ס.נ). מיד אחרי הפרסום ב'פשניסטה' כל המגזינים בעולמות הטכנולוגיה והאופנה כתבו על הפרויקט. ואז העלינו את הסרטון לעמוד הפייסבוק של Stratup Nation, ושם הוא תפס תאוצה בטירוף, וזכה לחמישה מיליון צפיות".

עד עתה, מספרת פלג, התפרסמו על פרויקט הגמר שלה כ-500 כתבות ברחבי העולם, והיא עדיין מקבלת בקשות רבות לראיונות. היא התארחה בתוכניות טלוויזיה רבות בארצות-הברית, ובנובמבר האחרון הוזמנה להרצות ב-TED ניו-יורק (הרצאה שצפו בה מיליון ו-300 אלף איש נכון להיום – ס.נ). בימים אלה היא שבה ממדריד, שם הצטלמה עם בן סטילר וצוות הסרט Zoolander 2.

 Zoolander 2? איך הגעת לזה?

"עכשיו אני נוסעת בעולם מאירוע לכנס, ומציגה את הפרויקט בכנסים רבים של טכנולוגיה ושבועות אופנה, וזו הייתה אחת מההזמנות. "זולנדר" יצא למסכים בתחילת שנות האלפיים, והיה קומדיה פרועה שעסקה בעולם האופנה והפכה לסרט פולחן. זולנדר 2 מדבר על האופנה בעתיד, ולרגל ההשקה במדריד הוזמנתי לרצועת השידור עם צוות הסרט בתוכנית טלוויזיה ספרדית סופר מפורסמת שקוראים לה EL HORMiguero".

הגיחה למדריד אפשרה לפלג להכיר לראשונה את האנשים שמאחורי Recreus, חברת הפילמנטים הספרדית שמייצרת את הפילה פלקס שבו השתמשה – אלה שהתלהבו מהרעיון, והאמינו בה, ובחרו לעזור לה עם הפרויקט, וכעת נרקם בינה לבינם שיתוף פעולה במסגרתו הם עובדים על ליין חדש של צבעים תחת שם המותג Danit Peleg. "בתחילת הדרך לא הכרנו. את הפילה פלקס קניתי בארץ. אבל ממש מהיום הראשון תיעדתי את תהליך העבודה על הפרויקט בחשבון האינסטגרם שלי, ותייגתי אותם. היו לי אז רק 15 עוקבים, והם היו ביניהם. ככה הם התחילו לעקוב אחריי, ולהתעניין, עד שיום אחד הם כתבו לי: 'רגע, מה את עושה בדיוק?' סיפרתי להם שאני מנסה להדפיס בגדים עם הפילמנטים שלהם, והם נורא התלהבו, ותוך יומיים שלחו ארגז עם כל הפילמנטים שהייתי צריכה כדי לסיים את הפרויקט שלי, וכל זה בחינם. ועכשיו, כשהייתי בספרד בשביל תוכנית הטלוויזיה הזו, זו  הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותם פנים אל פנים ויכולתי להודות להם באופן אישי".

"בכלל", אומרת פלג בהכרת תודה, "כל העבודה על הפרויקט נעזרה בשיתופי פעולה עם כל-כך הרבה אנשים מסביב לעולם שלא הכירו אותי ולא הכרתי אותם. וזה לימד אותי על הכוח שיש בשיתוף וברשתות חברתיות. על האופן שבו אתה יכול להתבלט ולחשוף את עצמך די בקלות גם לתאגיד ענק, או לכל מי שתרצה. היום מאוד קל לשתף את הרעיונות שלך ולהגיע ללב של הרבה אנשים".

מעבר לשיתוף הפעולה עם Recreus, חתמה פלג על שיתוף פעולה עם Gerber Technology, החברה שפיתחה את AccuMark, התוכנה הנפוצה ביותר לעיצוב אופנה. המטרה שסימנו לעצמם היא לקצר ולפשט את הדרך המתחילה בעיצוב הבגד ומסתיימת בהדפסתו, ולאחד את שני שלביה המרכזיים – העיצוב וההדפסה – הדורשים כרגע שתי תוכנות נפרדות – לתוכנה אחת.

היום מסתובבת פלג במעגלים של נשים וטכנולוגיה ונשים בעסקים, ובמשך החודשים שעברו מאז הקיץ, החלה להתיידד גם עם כתבים בתחום ההדפסה התלת-מימדית. כך הכירה את דווידה שר, האוצר של MƎTHESIS. "באחת הכתבות שלו דווידה בחר בי כאחת מ-20 הנשים הכי משפיעות בתחום ההדפסה התלת מימדית בעולם. עכשיו הוא הזמין אותי להשתתף ב-MƎTHESIS. זה ממש כבוד להיות חלק משולחן האוכל הזה. בין המשתתפים נמצאים גם Nervous System (ג'סיקה רוזנקרנץ וג'ס לואיס-רוזנברג, שפיתחו תוכנה ייחודית להדפסה תלת-מידית והשמלה שהדפיסו בעזרתה מוצגת בימים אלו ב"מומה" ואף נרכשה לאוסף הקבע של המוזיאון – ס.נ), ופרנסיס ביטוני".

עד כמה שונה מה שעיצבת לתערוכה הזו ממה שעשית בעבר?

"מדובר במדפסת תעשייתית, יקרה, גדולה. לא משהו נגיש ביומיום כמו המדפסות הביתיות, שמה שנורא אהבתי בהן זה בדיוק את זה שהן נגישות וזולות ויכולות לשבת אצל כל אחד בבית. אבל זה היה אתגר. הקונספט של התערוכה הוא עיצוב כלים לשולחן האוכל בהדפסת תלת-מימד במתכת. על אף  שהמתכת היא חומר מאוד קשיח, היה חשוב לי להישאר בתחום הטקסטיל, ועיצבתי פלייסמאטים עם אלמנטים הנראים כמו פרחים, ומחוברים זה לזה במבנה גמיש שמזכיר תחרה. קראתי להם Lacemats".