האספנים

מה הקשר בין שולחן הקפה של איסמו נוגוצ'י שנמכר בלמעלה מארבעה מיליון דולר לדניאלה אוהד ודפנה איש-הורביץ? רמז: הקורס "עיצוב מודרני ואספנות"

The Goodyear Table עם רגלי עץ הסיסם. נמכר בפיליפס ב-4,450,500 דולר. Image courtesy of Phillips

The Goodyear Table עם רגלי עץ הסיסם. נמכר בפיליפס ב-4,450,500 דולר. Image courtesy of Phillips

 

THE COLLECTOR: ICONS OF DESIGN הייתה הכותרת המסתורית-משהו של מכירת העיצוב שנערכה ב-16 בדצמבר בסניף הניו יורקי של בית המכירות הפומביות פיליפס. במהלך שעה אחת נמכרו (בין היתר): שעון שולחני של אדולף לוס, כיסא של יוזף הופמן, מנורות של אלברטו ג'יאקומטי וסרז' מואי, כורסאות של אלוור אלטו, איילין גריי ופייר ג'נרה, ספה של ז'אן רויאר, ארון של לה קורבוזייה, מיטת יום של קרלו מולינו ופאנל מחורר של ז'אן פרובה. ושולחן הקפה של איסמו נוגוצ'י. הרבה מעל לכל האחרים, העריך בית המכירות את שוויו של שולחן הקפה של נוגו'צי בין שניים לשלושה מיליון דולר. ברגע האמת נמכר שולחן העץ עם משטח הזכוכית תמורת 4,450,500 דולר!

מהו סוד הקסם של שולחן הקפה שהיה לאחת מעבודות העיצוב החשובות והאהובות של המאה ה-20, ומה כל כך מיוחד בשולחן האחד הזה שבזכותו הפך לפריט כה נחשק ויקר ערך?

את שולחן הקפה עיצב נוגוצ'י לחברת הרהיטים האמריקאית "הרמן מילר" ב-1944, והוא נחשב, מספרת היסטוריונית העיצוב דניאלה אוהד, לשולחן הנמכר ביותר במאה ה-20. היום, אגב, ויטרה היא האחראית לייצורו, ומחירו נע בין 1,335 ל-1,832 אירו בהתאם לסוג העץ שממנו הוא מיוצר (מייפל, אגוז או מילה מגוון בשחור). את תהילתו קיבל השולחן בזכות קרבתו לצורות הביומורפיות של פסלי השיש והמתכת שיצר נגוצ'י באותה תקופה, והאופן שבו הללו באו לידי ביטוי ברהיט הפיסולי. נוגוצ'י עצמו ראה בו את העבודה הטובה ביותר שלו בתחום עיצוב הרהיטים.

עיצובו של השולחן הפופולרי, מסבירה אוהד, התבסס על שולחן שיצר נוגוצ'י כחמש שנים קודם לכן, בשנת 1939, עבור אנסון קוגנר גודייר, מנהלו הראשון של המוזיאון לאמנות מודרנית. גודייר, איש עסקים, פטרון אמנות ובן לאחת ממשפחות אצולת הממון הניו-יורקיות, היה המנוע שהוביל להקמת המוזיאון ואף נמנה עם חבר נאמניו. את שולחן הקפה הזמין עבור סלון בית הקיט שלו באולד ווסטרבורי, ניו יורק. השולחן הוא אחד ויחיד ובסיסו עשוי מלמינציית עץ סיסם (רוזווד). אומנם מאוחר יותר עיצב נגוצ'י שני שולחנות נוספים, שונים לגמרי, גם הם עבור שניים ממנהלי ה"מומה", אך מהם אחד אבד, והשני, העשוי שיש, נמכר לפני מספר שנים בסכום הקרוב לשלושה מיליון דולר.

The Goodyear Table, מגלה אוהד, היה הדובדבן באוסף שלם שהוצא למכירה באותו יום בפיליפס. "בעליו של האוסף, שבחר לא להזדהות, הוא אחד הפילנתרופים המשפיעים ביותר בניו יורק, יהודי בעל טעם משובח בעיצוב מודרני", היא אומרת, ומתוך כבוד לרצונו, שומרת על פרטיותו.

אוהד מלווה את עולם האספנות משנות ה-90. היא מכירה מקרוב את הסיפורים והדמויות, הגלגלולים והמסעות, המוכרים והקונים, המעצבים, הגלריות, הדילרים, בתי המכירות והאספנים. את התואר השני סיימה ב-FIT, את הדוקטורט ב-Bard Graduate Center, ותחום התמחותה הוא תיאוריה והיסטוריה של העיצוב והאומנויות הדקורטיביות. היא הייתה חברת סגל בפקולטה לאדריכלות של פארסונס, וב-Pratt Institute, וכיום היא מלמדת בתוכנית לתואר שני של School Of Visual Arts. היא יועצת לאספנים ואספנית עיצוב בעצמה (ואף הייתה חברה בוועדות הרכישה של המוזיאון היהודי בניו-יורק והמוזיאון לאמנות ולעיצוב), אוצרת, מרצה עצמאית, מבקרת, כותבת, מנהלת בלוג, מתגוררת רוב השנה בניו יורק, וחלק קטן ממנה כאן בארץ.

לפני שש שנים השיקה תוכנית מפגשים עצמאית שעוסקת באספנות עיצוב מודרני ועכשווי. בהתחלה בניו-יורק, ואחר כך גם בארץ. "זה קורס יחיד מסוגו", היא אומרת, "והוא עוסק בפרקים החשובים והמרתקים ביותר בהיסטוריה של העיצוב המודרני דרך הפילטר של אספנות עיצוב". "עיצוב מודרני ואספנות" מרחיב ומעמיק את הידע אודות תולדות העיצוב המודרני, אבל מעבר לכך, מסבירה אוהד, הוא נותן סט כלים המאפשר להבין, לנתח ולשפוט עבודות עיצוב, ומהווה מקפצה לניווט בשוק הדיזיין-ארט ולפיתוח טעם אישי המבוסס על הכרת תחום העיצוב האספני והבנתו.

בהרצאות של אוהד נפגשים העבר וההווה, והסיפור ההיסטורי סוגר מעגל עם המהלכים האחרונים הקשורים לחפצים יקרי הערך שעיצובם פורץ הדרך הביא לידי ביטוי אולטימטיבי את רוח תקופתם. במחזור האחרון, למשל, במפגש שעסק בעיצוב הצרפתי שאחרי מלחמת העולם השנייה, ובתפיסה העולם שהצמיחה את רהיטיהם של ז'אן פרובה, שארלוט פריאנד לה-קורבוזייה ובני דורם, אפשר היה להתוודע למהלכים הגלובליים הנסתרים מעין שמאחורי הסחר בקבוצת פריטי אספנות נחשקים במיוחד, שתועדו בעבודת הווידאו המאלפת של האמנית איימי סיגל. Provenance, שהוצגה לראשונה מעט קודם לכן בניו יורק, מתעדת את מסעם של הרהיטים שעיצבו לה-קורבוזייה ופייר ג'נרה כחלקה מתכנון קריית הממשלה בצ'נדיגר, מהבירה ההודית דרך בתי המכירות הפומביות אל בתיהם של עשירי המערב. (כאן, בפוסט שכתבתי ל-Xnet, תוכלו לקרוא על עבודת הווידאו של סיגל ועל המסע שהיא מתארת).

לפני שלוש שנים חברה אוהד לדפנה איש-הורביץ, מעצבת פנים ויוזמת Walk & Talk – סיורים בחללי סטודיו של מעצבים ישראלים, ומאז הולך המיזם המשותף ומתפתח. לקורס הבסיסי – העוסק בין היתר בארט דקו הצרפתי בין שתי מלחמות העולם, המודרניזם האמריקאי, העיצוב הצרפתי והאיטלקי לאחר מלחמת העולם השנייה, תנועת הסטודיו או הפוסמודרניזם – נוסף קורס המשך. סדרת מפגשי ההמשך מתבוננת בתנועה המודרנית בגרמניה, בווינה ותרבות העיצוב במעבר המאה ה-20, בעיצוב הצרפתי בשנות ה-60 וה-70 ובעיצוב הסקנדינבי.

במחזור שעבר הוקדשה סדרת מפגשים ללונדון, פריז וניו יורק מבעד לפריזמת העיצוב האספני, ובמחזור שייפתח בסוף החודש תוצע לראשונה סדרת הרצאות חדשה – תולדות עיצוב פנים הבית המודרני – בחסות טולמנ'ס. "המכנה המשותף בינינו לבין טולמנס הוא ההכרה בערך החינוך לעיצוב והרצון לקדם את ההבנה והשיח של התחום", מציגות אוהד ואיש-הורביץ את הבסיס לשיתוף הפעולה.

הסדרה בת חמשת המפגשים פונה בעיקר למעצבי פנים ואדריכלים, והיא מלווה ברשימת קריאה רחבה. "ראינו", מספרת אוהד, "שלקורסים מגיעים מעצבי פנים ואדריכלים, והבנו שהם היו שמחים למסגרת מעט יותר אקדמית באופיה, ובארץ אין מסגרת כזו. התוכנית שאנחנו מציעות היא ייחודית ונתפרה במיוחד כדי לענות על הצורך הקיים".

אל אלה נוסף באוקטובר האחרון הסיור הראשון שערכו אוהד ואיש-הורביץ לעונת התערוכות הניו יורקית. הן ביקרו ביריד האספנות הניו-יורקי The Salon: Art + Design, המתקיים בבניין הארמורי שבפארק אבניו, סיירו בבתים פרטיים של אספנים, נפגשו עם גלריסטים ודילרים, עם אדריכלים ומעצבים, וגם עם כותבים מהתחום.

בעולם זירת העיצוב האמנותי מתרחבת ומתפתחת, זוכה לסיקור גדל בתקשורת ונראה שיותר ויותר אנשי מקצוע – אדריכלים ומעצבים – וחובבי עיצוב נמשכים אל השוק היוקרתי והחם. לראיה, יריד דיזיין מיאמי/באזל חגג השנה עשור, ואת פרס החדש שהשיק השנה – Design Visionary – הוא בחר להעניק לא למי מהמעצבים המשתתפים, אלא לאדריכל פיטר מרינו. זאת, כתבו השופטים, בזכות "הישגיו כארכיטקט, הידע והסטאטוס שלו כאספן עיצוב, אמנות ואמנות דקורטיבית, והשפעתו – כיועץ לאינספור לקוחות – על העיצוב העכשווי". תערוכה מעבודותיו ואוספיו של מרינו הוצגה במקביל ליריד במוזיאון בס לאמנות.

אוהד ואיש-הורביץ מציעות חלון הזדמנויות למבקשים ללמוד ולהכיר את עולם הדיזיין-ארט והאספנות מצמיחתו של העיצוב המודרני ועד היום. לאלה המעוניינים להעשיר את ארגז הכלים המקצועי, ולאלה שחפצים להעשיר את עולמם שלהם. בכל מחזור הן מבקשות לחדש, והתוכניות שלהן לעתיד מגוונות. הפעם, בין היתר, תקיים אוהד מפגש אורח עם האדריכל פיצו קדם. הכיוון, הן אומרות, הוא בניית קהילה, מעין מועדון חברים שוחרי עיצוב המחפשים פלטפורמה דינמית לשיח ולהעשרה.

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת מילה מגוון בשחור. צילום באדיבות Vitra

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת מילה מגוון בשחור. צילום באדיבות Vitra

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת עץ אגוז. צילום באדיבות Vitra

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת עץ אגוז. צילום באדיבות Vitra

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת המייפל. צילום באדיבות Vitra

שולחן הקפה של נוגוצ'י בגרסת המייפל. צילום באדיבות Vitra

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *