דרך הסבך

שנייה לפני שהיא נוסעת לגלריה בירו לצורפות עכשווית במינכן, תוצג קולקציית התכשיטים החדשה של דנה חכים בגלריה סאגה. דיוקן הסכנה כיצירת אמנות עוצרת נשימה

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 2, פרט. כשרשתות רמקולים ישנים פוגשות חוטים וזרקונים. דרך הסבך, אחד התליונים

כשרשתות רמקולים ישנים פוגשות חוטים. דרך הסבך, תליון 2, פרט. ארט: שירן חדי וזוהר וינר, צילום: דנה וקסלר

 

ביום חמישי, 18.8.16, בגלריה סאגה בשוק הפשפשים ביפו, תיפתח "דרך הסבך", התערוכה שמציגה את סדרת התכשיטים החדשה של דנה חכים. שלושה שבועות אחר כך כבר תנדוד "דרך הסבך" למינכן, אליה הוזמנה לגלריה בירו לצורפות עכשווית.

שש שנים עברו מאז סיימה חכים את הלימודים לתואר השני במחלקה לצורפות אמנותית ולכלים ב"קונסטפאק", שבדיה, בהנחייתם של פרופ׳ רודט פיטרס ופרופ׳ קארן פונטופידן. עם תום הלימודים עבדה כצורפת עצמאית באיטליה, ולאחר מספר שנים חזרה לארץ ופתחה סטודיו בכרכור. על הקשר עם "מרזה" וגלריות בינלאומיות אחרות לצורפות עכשווית שומרת חכים מכאן, עובדת ללא הפסקה, מציגה בתערוכות – מהן קבוצתיות, מהן תערוכות יחיד – רובן המכריע בחו"ל. במשך השנים היא זכתה במלגות הצטיינות ובפרסים, ומלמדת במחלקה לצורפות ולעיצוב אופנה בבצלאל.

הקשר בין חכים לליאור ימין, בעליה ומנהלה של גלריה סאגה, נוצר בשנה שעברה, במפגש בין מעצבים ישראלים לאוצרים אמריקאיים מתחומי הקראפט שיזמה אביבה בן-סירא העומדת בראש   AIDA – עמותה לקידום האומנויות הדקורטיביות בישראל, הפועלת לחשיפת האומנים הישראלים לעשייה בתחום בחו"ל. "ליאור ראה חלק מעבודות הסדרה" מספרת חכים, "ומהמפגש הזה נולד הרעיון להציג את העבודות בתערוכה בסאגה לפני שהן נוסעות לגלריה בירו".
.
סדרות התכשיטים הקודמות של חכים עסקו בקמעות עכשוויים, וביצירתן היא חיברה בין השימוש המסורתי בקמעות כהגנה מטאפיזית מפני פחדים לא רציונליים כעין הרע, שדים ורוחות, לבין חרדות העידן הפוסט מודרני, שמוצאות להן אפיק ביטוי בין היתר בדמות הפחד מפני הזר והאחר. חכים: 'ארבעת המלאכים השומרים עליי' סבבה סביב אותו פחד מפני הזר, ה'אחר'. תכשיטיה, שעוצבו בהשראת עולם הדמויות של החייזרים, מצלמות אבטחה, צלחות לוויין, הורכבו ברובם מחומרים מן המוכן: רשתות ברזל מרמקולים ישנים, כפפות עבודה מגומי, כדורי כריסטמס".

זמן מה לאחר שסיימה את עיצוב "ארבעת המלאכים השומרים עליי", מספרת חכים, היא גילתה פתרונות ואפשריות טכניות שריתקו אותה, וכך החלה את מסלול העבודה על "דרך הסבך" – Crafted Fear באנגלית – אגב שכלולם ועידונם של אותם רעיונות, פתרונות וטכניקות. "תהליך הפיתוח והמחקר הרעיוני של הפרויקט החדש התרחש בתקופה שבה התפרסמו חדשות לבקרים כתבות על תוכנית הגרעין האירנית ועל הסכם המעצמות המתגבש, וחיפשתי דרך להתכתב עם הפחד מהסכנה האטומית בקמעות החדשים. ואז נתקלתי בכתבה של טלי קרופקין ב'הארץ', שבה סופר על מקרה אמיתי שקרה בסוף שנות ה-70 בארצות הברית, כשמיטב האדריכלים, הפסיכולוגים והמדענים בארה״ב נקראו לחשוב על דרך לסמן הרתעה מפני כניסה ופתיחה של אתר פסולת גרעינית שהיה מיועד להיבנות בניו מקסיקו ולהינעל לעשרת אלפים שנים. בהדרגה התגבשה התמה של הקולקציה, והתמקדה בקמעות המצביעים באמצעים חזותיים על סכנה רדיואקטיבית ורעלים.

"ברגע שמחליטים על כיוון לפרויקט", מספרת חכים על הבחירות הצורניות, "קל יותר לנווט בין שלל האפשרויות האסתטיות והצורניות, ולקבל החלטות המאפשרות להתקדם בצורה חופשית ואינטואיטיבית. הבחירה הצבעונית – שחור וצהוב – נבעה הן מהיותם צבעי אזהרה בעולם החי והן משלטי האזהרה מפני חומר רדיואקטיבי. הצורניות מחברת בין הטבע לכרך האורבני, בין הכפלה וסימטריה של כנפי הצרעה והדבורה ומבנה העיניים שלהן, לבין תמרורי האזהרה המשולשים, סרטי האזהרה והתיחום, ואייקונים וקטוריים לסכנות שונות".

בהצלבה שבין המסורתי והעכשווי, שאלה חכים סמלים מתוך התרבות האורבנית של ימינו כמו גם מהאומנות השימושית של ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. "באמנות הזו יש דגש חזק מאוד על שימוש בדוגמאות בעלות ערך מיסטי, המשמשות כקמעות לכל דבר. הצורה הגיאומטרית של המעוין מהווה הפשטה לסמל נגד 'עין הרע', וכמוה גם צורת המשולשים, שהם בעצם חצאי מעוינים ונקראים לעתים 'עין החוגלה'. ניתן למצוא את הסמלים הללו בשלל דוגמאות של אריגי השטיחים, עבודות רקמה, תכשיטים, מחיצות עץ מגולפות – משרביות – ודומיהם".

12 תליונים וחמש סיכות מרכיבים את הסדרה החדשה. התליונים עשויים בבסיסם מרשתות ברזל זוויתיות צבועות בשחור או בצהוב, שנלקחו, כמו חבריהם מהסדרה הקודמת, ממערכות סטריאו ורמקולים ישנים אותן אוספת חכים במפעלי מחזור לציוד אלקטרוני ובשוקי פשפשים. "בכל תכשיט אני משתמשת ברשת אחרת, ובעזרת מניפולציה ועבודה דקדקנית על הרשת נוצר תכשיט שלא ניתן לשיכפול זהה. בתהליך העבודה הרשתות נשמרות ברובן בצורתן המקורית, השוליים משויפים ונרקמים למניעת שיפשוף הצבע מהקנטים, ועיקר הטרנספורמנציה מתרחשת באמצעות רקמת יד עמלנית החודרת את הרשת לפי גריד מחורר. הפטרן הגיאומטרי נוצר מהמפגש וההצלבה של מסלולי החוטים הנרקמים. המשכו של החוט משמש לרצועת התליה, וכך עשרות חוטים חוברים יחדיו לסוגר רשת קטן אליו נקווים כל הקצוות".

במבט ראשון, אומרת חכים, "הסיכות אולי יראו זרות לסדרה, בגלל צורתן המעוגלת, אך מבחינה רעיונית וצורנית מתבהר הקישור לעיני הצרעות ולמוטיב 'עין הרע'. הסיכות עברו עיבוד שונה לחלוטין. בסיסן הוא רשתות מקומרות בעלות צורות אליפטיות, המעובדת באמצעות פונצים לתוך שקעים מאולתרים שכורסמו בתוך ראשי ברגים. לאחר הכנת השקעים אני מנסרת מתוך רשת השקע את השיניים שיחזיקו את האבן שתשובץ בכל אחד מהשקעים, וכך למעשה בכל סיכה משובצים עשרות עד מאות זירקונים בצבעי צהוב ושחור. כצופים אנחנו רואים את בית האבן והצד האחורי שלה, שהוא נסתר ופחות מנצנץ לעין"

 

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 3

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 1

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 5

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 2

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 6

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 11, פרט

.

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 11

דרך הסבך, תליון 11, ולמעלה – מבט מקרוב למרכז התליון. צילומים: תמוז רחמן

דנה חכים, דרך הסבך, תליון 7

.

דנה חכים, דרך הסבך, סיכה עם זרקונים צהובים

.

 

דנה חכים, דרך הסבך, סיכה עם זרקונים שחורים

.

 

 

 

2 Comments:

  1. פשוט מהפנט !!! אייך המחשבה על נושא מובילה ליצירת אומנות מדהימה!!!! שאפו

  2. נהניתי הנאה צרופה מהפחד הצרוף
    כשכשרון, חריצות ונשמה יתרה חוברים יחדיו-
    מתקבלת יצירה שכזו.
    יישר כוח!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *