חמש שנים אחרי שעלתה מנובוסיבירסק לישראל, בחרה יקטרינה אולשקו, באחד מפרויקטי הגמר הבולטים השנה בויצו חיפה, לחזור לטקסט שליווה את ילדותה ולאייר את משלי קרילוב. בוגרים 2018
את משלי קרילוב מכירה יקטרינה אולשקו מילדות. בנובוסיבירסק, עיר הולדתה, סיפורי החיות עם מוסר ההשכל הם האלף בית של ספרות הילדים. בבירה הלא רשמית של סיביר והעיר השלישית בגודלה ברוסיה אחרי מוסקווה וסן פטרסבורג, אולשקו גדלה, ובה גם למדה אמנות משבגרה. ואז, בגיל 25, הבינה שמה שהיא באמת רוצה זו התחלה חדשה. השאירה מאחוריה אמא ואח, ועלתה לבדה לארץ. שמעה שבחיפה יש אולפן עברית טוב, והגיעה לעיר האדומה גרסת ישראל.
במהלך הלימודים באולפן גמלה באולשקו ההחלטה לשנות כיוון גם בתחום התעסוקה. "הרגשתי שהיום בעידן שלנו לא מספיק לדעת לצייר, צריך לדעת לעשות דברים יותר טכניים, יותר במחשב", היא מספרת בעברית שעדיין מתגלגלת בכבדות בפיה. היא התחילה לחפש מידע על מקומות שבהם אפשר ללמוד עיצוב, הגיעה לתערוכת הבוגרים של ויצו, והוקסמה. "שמחתי מאוד שיש מקום כזה. לא ראיתי קודם עבודות ברמה כזאת. איפה שאני למדתי ברוסיה, גם הייתה מחלקה לעיצוב גרפי, אבל הרמה הייתה מאוד נמוכה", היא אומרת בחיוך.
כשהגיע הזמן לבחור נושא לפרויקט הגמר, הבחירה במשלי החיות בני ה-200 הייתה טבעית. "גדלתי על הסיפורים האלה, הם חלק מהתרבות שלי, ואני אוהבת אותם גם היום. יש בהם מסרים על-זמניים, שרלוונטיים לאדם באשר הוא אדם. מאוד שמחתי שיש תרגום מאוד טוב לעברית, ואפילו מספר תרגומים". אולשקו בחרה בתרגום של חגית בנזימן מ-2015, שלעתים, היא אומרת, אף מתעלה על המקור הרוסי ומצחיק ממנו.
גם הבחירה בפרויקט שבמרכזו איור מובנת. "איור קרוב יותר למה שהתרגלתי לעשות. בדרך כלל אני עובדת עם צבעי מים או שמן. את האיורים למשלים איירתי בטוש שחור, והוספתי קצת צבע עם עפרונות צבעוניים".
במשך השנים, היא מספרת, הייתה בטוחה שהמשלים צמחו בתרבות הרוסית, ורק במהלך מחקר פרויקט הגמר, בהנחייתה של מירה פרידמן, גילתה שהם מושפעים מאוד ממשלי איזופוס, שנכתבו ביוון במאה הרביעית לפני הספירה. את הקשר הזה היא ביקשה להביא לפרשנותה האיורית, וכך מצאה עצמה צוללת למעמקי תרבות יוון העתיקה, בוחנת ומנתחת את מאפייניהם החזותיים של ציורים שעיטרו כדים וכלי חרס יווניים.
התוצאה חכמה ושובת לב: טקסט בן 200, תרגום בן שלוש ואיורים רוויי הומור שמצליחים לשזור אלמנטים מסגנון הציור היווני העתיק עם רוחות עכשוויות, כשגם מסורת האיור הרוסית מוצאת הד בתמונה.
את איורי משלי קרילוב של אולשקו אפשר לראות עד סוף השבוע בבית קנדינוף ביפו בתערוכת המחלקה לתקשורת חזותית ויצו חיפה "איור – סיפור" שאצרו גיל-לי אלון קוריאל וירון שין, ובסטדיו של שרית שני-חי.
אולי יעניין אתכם גם...