בת 100 במצב מצוין. הו ברצלונה

כבר עשר שנים אביב שני בבירה הקטלונית, מרצה ב-IED ואחראי הסדנאות של האקדמיה האירופית לעיצוב. לאחרונה תכנן מחדש דירה בבניין מודרניסטי בן מאה במרכז העיר. המהפך

קולט האדים נחבא בארון, צינורות האינסטלציה מוסווים בצינור מתכת, ששימשה אף לעיצוב המדף הארוך שמעל שיש משטח העבודה. צילומים: לואיזה לאקאבה

צינורות האינסטלציה חשופים אך מוסווים בצינור מתכת, וקולט האדים לעומת זאת נחבא בארון. צילומים: לואיזה לאקאבה

 

כבר למעלה מעשור אביב שני בברצלונה. נסע להכיר עולם, נרשם ל-IED במדריד, וכאשר שנה מאוחר יותר פתח בית הספר הבינלאומי לעיצוב סניף בברצלונה, עבר לבירה הקטלונית. מאז הוא שם, מעצב, מלמד, ומנהל את סדנאות שלוחת המוסד האירופי לעיצוב בעיר.

כשסיים את הלימודים, ב-2005, הקים סטודיו לעיצוב עם שני חברים מהאקדמיה. "בחור אוסטרי, בחור ארגנטינאי ואני. קראנו לסטודיו Salad, השתתפנו בכמה תחרויות, זכינו במלגה, ואחרי שנתיים התפרקנו. כל אחד הלך לכיוון שלו".

עד היום עיצב בעיקר מוצרים, מדי פעם נגע בעיצוב פנים, ולאחרונה סיים פרויקט ראשון שכולו שלו: דירה בת 95 מ"ר בבניין מודרניסטי בן 100 לשימור בשכונת איישמפלה (EIXAMPLE) במרכז ברצלונה. בעלי הדירה, זוג בשנות ה-40 – הוא מקומי והיא מאוסטרליה – הם בעליה של מסעדה בעיר והורים לשני ילדים. הם ביקשו שינוי של הדירה מהיסוד. המעטפת אומנם נותרה כשהייתה, אבל הפנים תוכנן כולו מחדש.

ביחד בחרו שני ובעלי הבית את התמות שהובילו את העיצוב: ישן מול חדש, פרטי מול ציבורי, נסתר מול גלוי. משפט מכונן היה כשבעלת הבית אמרה לשני "אני לא רוצה יותר לשטוף כלים מול הקיר". "הם שמו לב שבדרך כלל חושבים שמרכז המטבח הוא התנור, אבל למעשה אתה מבלה הרבה יותר זמן מול הכיור מאשר מול התנור. בעקבות המשפט הזה הכיור הוא באמצע הסלון כמעט", מחייך שני.

כיור המטבח עצמו מסתיר סיפור מעניין. "אנחנו מדברים על דירה בת 105 שנים. בזמנו היו בה שני חדרי שירותים. אחד לשימוש רגיל, ובשני היה כיור בטון גדול שבו היו מכבסים את הבגדים. ברגע שראיתי אותו אמרתי – את הכיור הזה חייבים לשמר. יש לי פטיש די גדול לדברים ישנים, נוסטלגיים. כשאתה פוגש כיור כזה, אתה פשוט לא יכול לזרוק אותו. עכשיו הוא כיור המטבח".

הדירה מחולקת לשני אגפים: הציבורי והפרטי. החלק הציבורי פתוח ומרוצף במרצפות 60X60 ס"מ במראה בטון לא אחיד ("אין מרצפת אחת זהה לגמרי לשנייה"). האיזור הפרטי חולק לשלושה חדרי שינה, חדר רחצה ושירותים, ורוצף בפרקט. בחדרי הרחצה והשירותים שמר שני על המרצפות המודרניסטיות המצוירות המקוריות שהיו בדירה.

בהמשך לתמת הגלוי והנסתר דווקא את אותם מכשירים שבדרך כלל נותרים גלויים בצורה זו או אחרת – הטלוויזיה, המקרר, המזגן, או קולט האדים – בחר שני להסתיר ("כל אלה נחבאים מאחורי דלתות"). לעומת זאת צינורות הביוב, המזגן וקולט האדים, הנסתרים לרוב מאחורי קירות, נותרו חשופים, אם כי בהסוואה. אלו הוכנסו לצינורות ברזל גדולים וכהים. במטבח משמש אחד הצינורות כתמיכה ברגלי היושבים על דלפק הבר. כיסאות הבר, אגב, הם כיסאות וינטאג' שנרכשו מיד שנייה.

"אחד הדברים שאני הכי גאה בהם בתור מעצב", אומר שני, "הוא שאין שום פריט חדש שעוצב במיוחד עבור הבית. הדלתות הן הדלתות המקוריות של הדירה, שהורידו מהן את הצבע. את לא מוצאת עץ כזה עכשיו.

"הקורות גם הן קורות העץ המקוריות. בזמנו התקרה הייתה מכוסה תקרת גבס. הסרנו את התקרה הזו, חשפנו את קורות העץ, שייפנו והעברנו אותן טיפול בשמן להגנה. אחד המאפיינים של האדריכלות המודרניסטית בברצלונה הוא שבין קורה לקורה היו בונים קשתות מלבנים. את הקשתות האלה חיפיתי בצמר סלעים ובגבס, בעוד שאת הקורות השארתי חשופות. כך רוח העיצוב המקורי נשמרה בעוד שקיבלנו בידוד תרמי ואקוסטי".

קיר גדול שחילק את החלל הציבורי נשבר, הטיח שחיפה את קירות המטבח ופינת האוכל קולף, וקיר הלבנים המקורי שאורכו שמונה מטרים נחשף. "כך מתקבלת מקשה אחת שמושכת את העין מקצה לקצה". ארונות המטבח התחתונים הוגבהו על רגלי מתכת "כדי לקבל קלות ויזואלית, תחושה קלה של ריחוף, כמו עקבים, וכדי שיהיה קל לנקות". שיקולים פרקטיים הובילו גם לתכנון מדף המתכת (מאותה מתכת של צינור ההסוואה) מעל השיש לאורכם של הארונות. דלתותיהם, אגב, נטולות ידיות ונפתחות בלחיצה.

שולחן הסלון הורכב מאחת מדלתות הדירה, הספה הגיעה עם בעלי הבית, הכורסאות – יד שנייה, כמובן – רופדו מחדש, ועל הקיר תלו בעלי הבית עבודת של האמן הבלגי Koen Meersman אותו הכירו דרך שני.

לשולחן הישן שבפינת האוכל חיבר שני רפליקות של כיסא ז'אן פרובה, ומהשיש של המטבח עיצב שלושה מדפים עם תלייה נסתרת. ארון אחר, שהיה של הוריו של אחד מבני הזוג, מככב בחדר הרחצה, ועליו הונח, אחר כבוד, כיור שהספיק לעבור כמה וכמה גלגולים מאז נוצר. אריחי חרסינה "הכי פשוטים שיש", 10X10 ס"מ, מחפים את הקירות עם רובה באפור כהה. המראה, כמו הרבה פרטים בבית, עגולה, ומתחתיה מדף שעוצב מאחד ממשקופי העץ המקוריים של אחת הדלתות. "לבד מהפרקט אף עץ חדש לא נקנה בדרך לעיצוב הבית", אומר שני בגאווה.

מול הכניסה לדירה, בצדו החיצוני של קיר חדר השירותים, הותקנו שלל מתלי עץ עגולים ופרקטיים ששני עיצב במיוחד, ומתפקדים גם כאלמנט קישוטי.

בעיצוב חדר השינה של ההורים, הוא מספר, האתגר הגדול ביותר היה לשמור על מינימליות בלי לגלוש לריקנות המינימליסטית. "מבחינתי כל נגיעה של עץ כבר מוסיפה המון חמימות. ארון הבגדים עוצב מאותן דלתות של הבית שהפעם נצבעו בלבן. קורות העץ התומכות בתקרה כאן נצבעו גם הן בלבן. צירי המתכת של הארונות והחלונות, בכל הדירה, הם צירי המתכת המקוריים שהסרנו מהם את הצבע, והכורסה והסקרטר היו של אמו של בן-הזוג".

 

מבט מהמטבח אל פינת הישיבה

מבט מהמטבח אל פינת הישיבה

פינת האוכל. לשולחן וינואג' צורפו רפליקות של כיסאות ז'אן פרובה

פינת האוכל. לשולחן וינואג' צורפו רפליקות של כיסאות ז'אן פרובה

המטבח ופינת האוכל

המטבח ופינת האוכל

המטבח. המקרר מסתתר מאחורי שתי דלתות העץ

המטבח. המקרר מסתתר מאחורי שתי דלתות העץ

במטבח. אדנית התבלינים

במטבח. אדנית התבלינים

פינת הישיבה. כורסאות הווינטאג' רופדו מחדש והשולחן נבנה מאחת מדלתות הדירה

פינת הישיבה. כורסאות הווינטאג' רופדו מחדש והשולחן נבנה מאחת מדלתות הדירה

מבט אל האגף הפרטי. מימין מתלי העץ העגולים, משמאל דלת הכניסה לדירה

מבט אל האגף הפרטי. מימין מתלי העץ העגולים, משמאל דלת הכניסה לדירה

חדר השינה של ההורים. העץ מוסיף חמימות

חדר השינה של ההורים. העץ מוסיף חמימות

חדר השינה של ההורים. דלתות הבית המקוריות נצבעו בלבן ושובצו בארון הבגדים

חדר השינה של ההורים. דלתות הבית המקוריות נצבעו בלבן ושובצו בארון הבגדים

חדר הרחצה. אריחים לבנים הכי פשוטים שיש עם רובה אפורה ומדף עץ שהותקן ממשקוף

חדר הרחצה. אריחים לבנים הכי פשוטים שיש עם רובה אפורה ומדף עץ שהותקן ממשקוף

חדר הרחצה. כיור שעבר מספר גלגולים הונח על ארונית שהייתה של ההורים

חדר הרחצה. כיור שעבר מספר גלגולים הונח על ארונית שהייתה של ההורים

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *